10 דברים שיש לי רק אחד מהם

עם המעבר שלי למינימליזם, הבנתי שיותר ויותר חפצים מספיקים לי כשיש לי רק אחד מהם. בעבר אהבתי שיש לי שניים מכל דבר או אפילו יותר. כך כשאחד לא בנמצא – יש לי עוד אחד, או כשאחד משעמם אותי – אפשר לגוון עם השני.

אבל כחלק מתהליך הצמצום שלי הוצאתי מהבית ומהחיים לא מעט חפצים. ועם הזמן גיליתי שיותר נוח לי כשיש לי רק אחד מפריט מסוים.

כשיש רק אחד מפריט מסוים – יותר קל לי לשמור עליו. הוא פחות הולך לאיבוד, אני תמיד יודעת איפה הוא, ובאורח פלא אני מתעסקת איתו פחות.

10 דברים שיש לי רק אחד מהם, מתחילים

1. מחבת

אולי בין הפריטים היותר מוזרים ברשימה, אבל יש לי רק מחבת אחת "סטנדרטית". בנוסף לווק גדול. אנחנו משתמשים בה לכל צורכי המטבח שלנו – חביתות טבעוניות, פנקייקים, טיגונים קלים ואפילו שניצלים טבעוניים… וזה ממש מספיק לנו.

וכן, אנחנו מבשלים המון. למעשה, אנחנו כמעט ולא אוכלים בחוץ/מזמינים אוכל עוד טרם ימי הקורונה. אורי ואני עובדים מהבית ואוכלים את כל הארוחות שלנו בבית גם בשגרה. בימי הסגר גם הילדים הצטרפו לחגיגה – בוקר, צהריים, ערב, ונשנושים בין לבין – המטבח תמיד פעיל. ולרגע לא הרגשתי חוסר במחבת.

מאחר ומדובר במחבת נונסטיק מהסוג השווה – לשטוף אותה זה עניין של פחות מדקה, כך שאם יש לי צורך במחבת אין שום בעיה גם אם היא מלוכלכת לשטוף אותה.

2. שרשרת

פריט חדש יחסית. ליום ההולדת האחרון שלי קיבלתי במתנה מאורי שרשרת. אנחנו לא חזקים במתנות, יש לנו אג'נדה די מוצקה בעניין (מפתיע נכון?), אבל הפעם רציתי – ואורי הצליח לקלוע בדיוק לטעמי! כמובן בזכות העובדה ששלחתי לו לינק מדויק למוצר המבוקש.

אז יש לי שרשרת אחת, דקה ועדינה. היא משתלבת עם הכל, ואין לי צורך בעוד אחת.

3. מעיל

הקוראים החזקים יודעים כבר שאני אילתית (הסיפור המלא שלי על המעבר למינימליזם כאן).

עד לא מזמן היו לי שלושה מעילים, בצבעים שונים כדי שאוכל לגוון. גם אחרי שעברתי לאילת המשכתי לשמור אותם, הרי מדובר במעילים טובים.

אבל עם התהליך שעברתי וההבנה שאפשר לשחרר פריטים אפילו אם הם טובים ועלו הרבה כסף, הבנתי שאין לי צורך ביותר ממעיל אחד טוב. גם לא בטיסות לחו"ל (זוכרים?) או נסיעות למרכז.

4. בגד ים

ההופכי של הסעיף הקודם. מעיל אחד זה די ברור כשחושבים על זה, אבל אני גם מסתדרת עם בגד ים אחד. בימי הקיץ אני אמנם משתמשת בו מספר פעמים בשבוע, אבל אני ממש לא מרגישה את הצורך לגוון. והאמת שלא ברור לי למה שאצטרך בגדי ים נוספים.

אין ספק שזה סוג של שינוי עבורי, כי אני זוכרת בהחלט שבחיים הקודמים שלי היו לי לפחות 4 זוגות של בגדי ים בצבעים שונים, אבל היום מספיק לי אחד. וכשאקנה אחד חדש (כי הוא מתחיל להתבלות), אין לי ספק שלא אשמור את הנוכחי.

5. נעלי ספורט

אני אוהבת להתאמן! אוהבת יוגה, פילאטיס, אוהבת להרים משקולות והכי אוהבת לרוץ. נחשו מה? אני עושה את כל הנ"ל עם אותו זוג נעליים (או יחפה).

אחרי שחקרתי את הנושא לעומק והתייעצתי עם מומחים, הבנתי שאין באמת צורך לנעליים שמותאמות לכל ספורט, ומה שהכי חשוב זה שהנעליים נוחות לנו.

6. כרטיס אשראי

אמרתי שלום ללייפסטייל, הבנתי שלא משתלם לי להחזיק אותו. גם אם הוא נותן לי הנחות, כאב הראש בלשמור על עוד כרטיס, להתקשר לבטל את העמלות אחת לשנה, לזכור לוודא שהגיעו התלושים… לא שווה לי את זה.

כחלק מהמינימליזם שלי אני גם קונה הרבה פחות מוצרי פארם, ובאופן כללי הצורך בכרטיס כזה ירד. 

הלייפסטייל הוא כמובן רק דוגמה, אולי המוכרת ביותר. אבל היום לכל חברה כמעט יש כרטיס אשראי משלה.

אני אומרת לא תודה ונשארת עם הכרטיס האחד שלי. ככה יורד ממני המון עומס מנטלי ויותר קל לי להתנהל.

ובכלל, אין לי ארנק. אז לא נוח לי לשמור עוד כרטיס. 😉

7. משקפי שמש

דוגמה קלאסית למשהו שבעבר היו לי כמה ממנו, ועכשיו אני יכולה להשקיע בזוג אחד איכותי.

8. מחברת

מחברות ומוצרי נייר הן מהאהבות הגדולות שלי! סיפרתי בפוסט שלי 10 דברים שאני לא קונה יותר כמה אהבתי לאגור מחברות יפות ולדמיין שאכתוב בהן מתישהו. מחברת אחת לרשימות, יומן שנתי אחד, מחברת אחת לציטוטים ואחת לזכרונות. או משהו כזה. 

בכל פעם שנתקלתי במחברת יפהפיה ועוצרת נשימה קניתי אותה, וזה עוד בלי לדבר על המחברות שקיבלתי במתנה מחברות שיודעות שאני אוהבת מחברות…

מצאתי את עצמי עם ערימה של מחברות ריקות שמהוות עבורי רק מקור נוסף ללחץ והפריעו לי להצדיק רכישה של מחברת חדשה, כשנתקלתי באחת כזאת שרציתי.

נפרדתי לשלום מכל אותן מחברות ריקות (או כאלה שכתבתי בהן עמודים ספורים!), והיום יש לי מחברת אחת.

היא מכילה בתוכה את כל המשימות, רשימות ומחשבות שלי. וזה ממש מספיק. כשאני צריכה לחפש משהו אני יודעת בדיוק איפה הוא. וכשהיא נגמרת (או קרובה לזה), אני יכולה לקנות אחת חדשה בשקט.

ולרוב אני קונה את אותה מחברת שוב.

וכדי לא להשאיר אתכם סקרנים חלילה, אספר שאני מפונקת. המחברת המועדפת עלי היא מולסקין L בכריכה רכה. בדר"כ שחורה.

9. בקבוק מים

אני מאלה שתמיד מסתובבות עם בקבוק מים, וחשוב לי לשתות הרבה. 

אני חושבת שהקדשתי כשלוש שנים מחיי בחיפוש אחר הבקבוק המנצח.

היו לי לא מעט דרישות: קל לניקוי, ללא חלקים שעלולים לצבור עובש, ללא דליפות (כדי שיהיה אפשר להכניס אותו לתיק בשקט), מתאים למדיח, בגודל הולם.

בתור צרכניסטית מנוסה, ניסיתי לא מעט בקבוקים. ניסיתי את המותגים הגדולים: קונטיגו, קאמלבק, קלין קנטין, הידרופלאסק… וניסיתי גם את הקטנים – סיסטמה, לוק&לוק, בקבוקים חסרי שם… בדקתי את כולם.

בכל אחד מהם היו חסרונות כאלה ואחרים, לבסוף נאלצתי להשלים עם העובדה שהבקבוק המושלם לא קיים.

נשארתי עם הבקבוק האחרון שהיה אצלי (קלין קנטין עם פיית ספורט). החלטתי להשלים עם המגרעות שלו, לקבל את היתרונות שלו, ולהמשיך עם חיי.

לא אשקר, המחשבה על הבקבוק המושלם שעונה על כל הדרישות שלי מפתה אותי מאוד. אבל לפני שתכתבו לי בתגובות שאני חייבת לנסות את בקבוק X, אני אעצור אתכם. אני לא חייבת. גם לבקבוק X יש חסרונות. וזה בכלל לא חשוב.

10. מוצרי איפור

וכאן הכוונה ל-מייקאפ, שפתון, סומק, פודרה, ברונזר, מסקרה. יש לי אחד מכל אחד.

בעבר אהבתי את המגוון, מייקאפ ליום-יום ומייקאפ לאירועים מיוחדים, סומק אפרסקי וסומק ורדרד, שפתון כזה ושפתון כזה… נו, העיקרון ברור.

יכול להיות שהיה לי יותר זמן פנוי אז, כשלא היו שני קטנטנים בבית עם אינסוף רצונות, אבל אני מוצאת שאני ממש נהנית מ"איפור של אמא" – שלוש דקות וסיימתי. יש לי אחד מכל אחד, אני יודעת בדיוק איך אראה בסוף, וזהו.

אני זוכרת בצעירותי איך הסתכלתי על אמא שלי בפליאה שמסתדרת עם ליפסטיק אחד בלבד, ובכל פעם שהוא נגמר היתה קונה את אותו אחד בדיוק.

והנה, הגעתי לשם גם אני. לא מתוך יאוש וחוסר ידע, אני אוהבת ויודעת להתאפר. אבל נעים לי ככה כשאין לי עוד החלטות בחיים. המוח שלי פנוי ואני לא מוטרדת אם נהרס לי האייליינר.

כשנגמר לי הסומק האפרסקי – אני קונה אחד זהבהב. וכך אני מגוונת בתוך האחידות.

---

קריאה נוספת: The simple joy of one בבלוג של ג'ושוע בקר

10 דברים שאני לא קונה יותר

אשמח לשמוע מכם בתגובות איזה מהסעיפים גם לכם יש רק אחד, ואיזה יותר. וגם לשמוע על רעיונות לפריטים אחרים שיש לכם רק אחד מהם!