מינימל אמא https://www.minimalima.co.il מינימליזם, משפחות, זה כן הולך ביחד Fri, 31 Jul 2020 14:10:38 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=5.4.2 https://www.minimalima.co.il/wp-content/uploads/2020/04/Minimal-Ima-Favicon.png מינימל אמא https://www.minimalima.co.il 32 32 10 דברים שיש לי רק אחד מהם https://www.minimalima.co.il/10-things-i-only-own-one-of/ https://www.minimalima.co.il/10-things-i-only-own-one-of/#comments Mon, 27 Jul 2020 12:30:41 +0000 https://www.minimalima.co.il/?p=2232 עם המעבר שלי למינימליזם, הבנתי שיותר ויותר דברים מספיקים לי כשיש לי רק אחד מהם.

The post 10 דברים שיש לי רק אחד מהם appeared first on מינימל אמא.

]]>
עם המעבר שלי למינימליזם, הבנתי שיותר ויותר חפצים מספיקים לי כשיש לי רק אחד מהם. בעבר אהבתי שיש לי שניים מכל דבר או אפילו יותר. כך כשאחד לא בנמצא – יש לי עוד אחד, או כשאחד משעמם אותי – אפשר לגוון עם השני.

אבל כחלק מתהליך הצמצום שלי הוצאתי מהבית ומהחיים לא מעט חפצים. ועם הזמן גיליתי שיותר נוח לי כשיש לי רק אחד מפריט מסוים.

כשיש רק אחד מפריט מסוים – יותר קל לי לשמור עליו. הוא פחות הולך לאיבוד, אני תמיד יודעת איפה הוא, ובאורח פלא אני מתעסקת איתו פחות.

10 דברים שיש לי רק אחד מהם, מתחילים

מינימליזם במוצרי בישול

1. מחבת

אולי בין הפריטים היותר מוזרים ברשימה, אבל יש לי רק מחבת אחת "סטנדרטית". בנוסף לווק גדול. אנחנו משתמשים בה לכל צורכי המטבח שלנו – חביתות טבעוניות, פנקייקים, טיגונים קלים ואפילו שניצלים טבעוניים… וזה ממש מספיק לנו.

וכן, אנחנו מבשלים המון. למעשה, אנחנו כמעט ולא אוכלים בחוץ/מזמינים אוכל עוד טרם ימי הקורונה. אורי ואני עובדים מהבית ואוכלים את כל הארוחות שלנו בבית גם בשגרה. בימי הסגר גם הילדים הצטרפו לחגיגה – בוקר, צהריים, ערב, ונשנושים בין לבין – המטבח תמיד פעיל. ולרגע לא הרגשתי חוסר במחבת.

מאחר ומדובר במחבת נונסטיק מהסוג השווה – לשטוף אותה זה עניין של פחות מדקה, כך שאם יש לי צורך במחבת אין שום בעיה גם אם היא מלוכלכת לשטוף אותה.

2. שרשרת

פריט חדש יחסית. ליום ההולדת האחרון שלי קיבלתי במתנה מאורי שרשרת. אנחנו לא חזקים במתנות, יש לנו אג'נדה די מוצקה בעניין (מפתיע נכון?), אבל הפעם רציתי – ואורי הצליח לקלוע בדיוק לטעמי! כמובן בזכות העובדה ששלחתי לו לינק מדויק למוצר המבוקש.

אז יש לי שרשרת אחת, דקה ועדינה. היא משתלבת עם הכל, ואין לי צורך בעוד אחת.

מינימליזם במעילים
תמונת אילוסטרציה בלבד, המעיל שלי יותר יפה.

3. מעיל

הקוראים החזקים יודעים כבר שאני אילתית (הסיפור המלא שלי על המעבר למינימליזם כאן).

עד לא מזמן היו לי שלושה מעילים, בצבעים שונים כדי שאוכל לגוון. גם אחרי שעברתי לאילת המשכתי לשמור אותם, הרי מדובר במעילים טובים.

אבל עם התהליך שעברתי וההבנה שאפשר לשחרר פריטים אפילו אם הם טובים ועלו הרבה כסף, הבנתי שאין לי צורך ביותר ממעיל אחד טוב. גם לא בטיסות לחו"ל (זוכרים?) או נסיעות למרכז.

4. בגד ים

ההופכי של הסעיף הקודם. מעיל אחד זה די ברור כשחושבים על זה, אבל אני גם מסתדרת עם בגד ים אחד. בימי הקיץ אני אמנם משתמשת בו מספר פעמים בשבוע, אבל אני ממש לא מרגישה את הצורך לגוון. והאמת שלא ברור לי למה שאצטרך בגדי ים נוספים.

אין ספק שזה סוג של שינוי עבורי, כי אני זוכרת בהחלט שבחיים הקודמים שלי היו לי לפחות 4 זוגות של בגדי ים בצבעים שונים, אבל היום מספיק לי אחד. וכשאקנה אחד חדש (כי הוא מתחיל להתבלות), אין לי ספק שלא אשמור את הנוכחי.

עוד תמונת אילוסטרציה. הכותבת נועלת נעלי ריצה.

5. נעלי ספורט

אני אוהבת להתאמן! אוהבת יוגה, פילאטיס, אוהבת להרים משקולות והכי אוהבת לרוץ. נחשו מה? אני עושה את כל הנ"ל עם אותו זוג נעליים (או יחפה).

אחרי שחקרתי את הנושא לעומק והתייעצתי עם מומחים, הבנתי שאין באמת צורך לנעליים שמותאמות לכל ספורט, ומה שהכי חשוב זה שהנעליים נוחות לנו.

6. כרטיס אשראי

אמרתי שלום ללייפסטייל, הבנתי שלא משתלם לי להחזיק אותו. גם אם הוא נותן לי הנחות, כאב הראש בלשמור על עוד כרטיס, להתקשר לבטל את העמלות אחת לשנה, לזכור לוודא שהגיעו התלושים… לא שווה לי את זה.

כחלק מהמינימליזם שלי אני גם קונה הרבה פחות מוצרי פארם, ובאופן כללי הצורך בכרטיס כזה ירד. 

הלייפסטייל הוא כמובן רק דוגמה, אולי המוכרת ביותר. אבל היום לכל חברה כמעט יש כרטיס אשראי משלה.

אני אומרת לא תודה ונשארת עם הכרטיס האחד שלי. ככה יורד ממני המון עומס מנטלי ויותר קל לי להתנהל.

ובכלל, אין לי ארנק. אז לא נוח לי לשמור עוד כרטיס. 😉

7. משקפי שמש

דוגמה קלאסית למשהו שבעבר היו לי כמה ממנו, ועכשיו אני יכולה להשקיע בזוג אחד איכותי.

מינימליזם במחברות

8. מחברת

מחברות ומוצרי נייר הן מהאהבות הגדולות שלי! סיפרתי בפוסט שלי 10 דברים שאני לא קונה יותר כמה אהבתי לאגור מחברות יפות ולדמיין שאכתוב בהן מתישהו. מחברת אחת לרשימות, יומן שנתי אחד, מחברת אחת לציטוטים ואחת לזכרונות. או משהו כזה. 

בכל פעם שנתקלתי במחברת יפהפיה ועוצרת נשימה קניתי אותה, וזה עוד בלי לדבר על המחברות שקיבלתי במתנה מחברות שיודעות שאני אוהבת מחברות…

מצאתי את עצמי עם ערימה של מחברות ריקות שמהוות עבורי רק מקור נוסף ללחץ והפריעו לי להצדיק רכישה של מחברת חדשה, כשנתקלתי באחת כזאת שרציתי.

נפרדתי לשלום מכל אותן מחברות ריקות (או כאלה שכתבתי בהן עמודים ספורים!), והיום יש לי מחברת אחת.

היא מכילה בתוכה את כל המשימות, רשימות ומחשבות שלי. וזה ממש מספיק. כשאני צריכה לחפש משהו אני יודעת בדיוק איפה הוא. וכשהיא נגמרת (או קרובה לזה), אני יכולה לקנות אחת חדשה בשקט.

ולרוב אני קונה את אותה מחברת שוב.

וכדי לא להשאיר אתכם סקרנים חלילה, אספר שאני מפונקת. המחברת המועדפת עלי היא מולסקין L בכריכה רכה. בדר"כ שחורה.

9. בקבוק מים

אני מאלה שתמיד מסתובבות עם בקבוק מים, וחשוב לי לשתות הרבה. 

אני חושבת שהקדשתי כשלוש שנים מחיי בחיפוש אחר הבקבוק המנצח.

היו לי לא מעט דרישות: קל לניקוי, ללא חלקים שעלולים לצבור עובש, ללא דליפות (כדי שיהיה אפשר להכניס אותו לתיק בשקט), מתאים למדיח, בגודל הולם.

בתור צרכניסטית מנוסה, ניסיתי לא מעט בקבוקים. ניסיתי את המותגים הגדולים: קונטיגו, קאמלבק, קלין קנטין, הידרופלאסק… וניסיתי גם את הקטנים – סיסטמה, לוק&לוק, בקבוקים חסרי שם… בדקתי את כולם.

בכל אחד מהם היו חסרונות כאלה ואחרים, לבסוף נאלצתי להשלים עם העובדה שהבקבוק המושלם לא קיים.

נשארתי עם הבקבוק האחרון שהיה אצלי (קלין קנטין עם פיית ספורט). החלטתי להשלים עם המגרעות שלו, לקבל את היתרונות שלו, ולהמשיך עם חיי.

לא אשקר, המחשבה על הבקבוק המושלם שעונה על כל הדרישות שלי מפתה אותי מאוד. אבל לפני שתכתבו לי בתגובות שאני חייבת לנסות את בקבוק X, אני אעצור אתכם. אני לא חייבת. גם לבקבוק X יש חסרונות. וזה בכלל לא חשוב.

מינימליזם במוצרי איפור

10. מוצרי איפור

וכאן הכוונה ל-מייקאפ, שפתון, סומק, פודרה, ברונזר, מסקרה. יש לי אחד מכל אחד.

בעבר אהבתי את המגוון, מייקאפ ליום-יום ומייקאפ לאירועים מיוחדים, סומק אפרסקי וסומק ורדרד, שפתון כזה ושפתון כזה… נו, העיקרון ברור.

יכול להיות שהיה לי יותר זמן פנוי אז, כשלא היו שני קטנטנים בבית עם אינסוף רצונות, אבל אני מוצאת שאני ממש נהנית מ"איפור של אמא" – שלוש דקות וסיימתי. יש לי אחד מכל אחד, אני יודעת בדיוק איך אראה בסוף, וזהו.

אני זוכרת בצעירותי איך הסתכלתי על אמא שלי בפליאה שמסתדרת עם ליפסטיק אחד בלבד, ובכל פעם שהוא נגמר היתה קונה את אותו אחד בדיוק.

והנה, הגעתי לשם גם אני. לא מתוך יאוש וחוסר ידע, אני אוהבת ויודעת להתאפר. אבל נעים לי ככה כשאין לי עוד החלטות בחיים. המוח שלי פנוי ואני לא מוטרדת אם נהרס לי האייליינר.

כשנגמר לי הסומק האפרסקי – אני קונה אחד זהבהב. וכך אני מגוונת בתוך האחידות.


קריאה נוספת: The simple joy of one בבלוג של ג'ושוע בקר

10 דברים שאני לא קונה יותר

אשמח לשמוע מכם בתגובות איזה מהסעיפים גם לכם יש רק אחד, ואיזה יותר. וגם לשמוע על רעיונות לפריטים אחרים שיש לכם רק אחד מהם!

The post 10 דברים שיש לי רק אחד מהם appeared first on מינימל אמא.

]]>
https://www.minimalima.co.il/10-things-i-only-own-one-of/feed/ 2
איך מינימליזם חסך לי כסף https://www.minimalima.co.il/minimalism-saves-money/ https://www.minimalima.co.il/minimalism-saves-money/#comments Thu, 16 Jul 2020 17:21:28 +0000 https://www.minimalima.co.il/?p=2183 מינימליזם חסך לי כסף. אמרתי את זה כמה פעמים, אבל מעולם לא הרחבתי יותר מדי בנושא. היום אני משתפת אתכם בסיפור האישי שלי. אין לי פה כוונה להציג אמת מוחלטת, אלא רק לשתף את נקודת המבט שלי ואת הסיפור שלי על איך מינימליזם חסך לי כסף. אני מרגישה את החיסכון בשלוש קטגוריות עיקריות: זמן, קניות, […]

The post איך מינימליזם חסך לי כסף appeared first on מינימל אמא.

]]>
מינימליזם חסך לי כסף. אמרתי את זה כמה פעמים, אבל מעולם לא הרחבתי יותר מדי בנושא.

היום אני משתפת אתכם בסיפור האישי שלי. אין לי פה כוונה להציג אמת מוחלטת, אלא רק לשתף את נקודת המבט שלי ואת הסיפור שלי על איך מינימליזם חסך לי כסף.

אני מרגישה את החיסכון בשלוש קטגוריות עיקריות: זמן, קניות, ומגורים. איך?

איך מינימליזם חוסך כסף

מינימליזם חסך לי זמן

הסעיף הראשון הוא אמנם לא בדיוק כסף, אבל אני מאמינה שכולנו מכירים את המשוואה.

וזה נכון, זמן באמת שווה כסף. אני יודעת את זה כי מאז שהתפנה לי זמן, יש לי פנאי לעסוק גם בדברים מהנים כמו הבלוג הזה, וגם יותר זמן לעבוד, בחיי.

איפה מינימליזם חסך לי בזמן?

פחות דברים לנקות

זה נשמע מצחיק, אבל באמת יש לי הרבה פחות דברים שדורשים ניקיון. הרהיטים פה עשו את עיקר העבודה – יש לי פחות שולחנות ופחות שידות ופחות ארוניות לסדר ולנקות. אבל לא רק, יש לי גם פחות כלים לשטוף בסוף היום ופחות צעצועים לאסוף. כל המשימות הקטנות האלה מצטברות לפרק זמן לא קטן בכל יום, ואני נשבעת שבעבר הייתי מוצאת את עצמי מפנה זמן לניקיון באמצע היום, דבר שהיום כבר לא קורה.

פחות דברים לארגן

מכירים את זה שבכל עונה צריך לעשות סדר בבגדים של הילדים? ואולי גם בבגדים שלכם? זה מתיש ומעייף, ואצלי זה לוקח ממש מעט זמן. לכל ילד יש כ-8 זוגות מכנסיים לכל עונה וכ-10 חולצות, אז בסך הכל צריך לשלוף את הבגדים שנמצאים בעומק המדף ולהחליף ביניהם לבין הבגדים של העונה שחלפה.

בימים הבאים כשאני מלבישה להם בגדים אני בודקת אם הבגד מתאים, ואם הוא קטן הוא מוצא את מקומו החדש (עובר לילד הקטן/נמסר), וזהו. בסוף השבוע אני כבר יודעת כמה בגדים חסרים לי.

וזה לא רק בבגדי ילדים (למרות שזה בעצמו זה לא מעט), אלא באופן כללי – אני פחות מסדרת ומארגנת, כי יש לי פחות.

מינימליזם חוסך זמן וכסף

פחות זמן להתלבטות

לפעמים, כשעומדות בפנינו המון אפשרויות, זה בעצם מגביל אותנו. ההיצע הרב מבלבל אותנו וגורם לנו לעייפות מנטלית. בטח שמעת על סטיב ג'ובס שלבש בכל יום את אותה חולצה כדי להימנע מעייפות קוגניטיבית. (וידעת שיש לנו גם גרסה מקומית נשית ומעצימה? לי שניר, אקטיביסטית סביבתית, לובשת רק שמלה אחת, והיא עושה את זה במלא סטייל).

אז אני אולי לא לובשת את אותה חולצה כל יום, אבל אני בהחלט לובשת את אחת מ6 החולצות שיש לי. 😁 כמות הבגדים שלי ירדה למספר חד ספרתי מכל פריט, וזה משחרר! הפריטים שנשארו הם פריטים מעולים שאני מאוד אוהבת אותם עלי. כל פריט מתאים לכל פריט, כי הסגנון שלי הוא מאוד בייסיק, ואני תמיד מרוצה מהלוק שהורכב בלי מחשבה בכלל, ונתן לי להמשיך ביום שלי.

קניות

כנראה הקטגוריה שהכי הצטמצמה אצלי. מאז שהמינימליזם הגיח לחיי, אני מוצאת שאני באמת כמעט ולא קונה. אני בטוח לא קונה דברים שאין לי בהם צורך, וגם דברים שאני צריכה אני קונה בצורה הרבה יותר מחושבת.

לפוסט על 10 דברים שאני לא קונה יותר

איך מינימליזם חסך לי כסף

משחקים לילדים

בעבר, מדי פעם הרגשתי שיש צורך לרענן לילדים את אוסף המשחקים שלהם. כי זה חשוב להתפתחות שלהם, כי משעמם להם, כי הם גדלו והמשחקים שלהם כבר לא מאתגרים אותם…

היום אני קונה להם מתנות בימי הולדת – יש לי שני ילדים ושניהם מקבלים מתנה בכל יום הולדת. בנוסף, הם מקבלים מתנות מהסבים והסבתות, ולפעמים גם מחברים מסביב. וזה לגמרי מספיק להם. אפילו בתקופת הקורונה המאתגרת לא ראינו צורך להתחדש במשחקים חדשים.

הם כל כך לא צריכים משחקים נוספים, שכשמדי פעם הם מקבלים מתנות והפתעות מהסביבה, אני דואגת לאזן את זה על ידי הוצאה של משחקים ישנים ולא רלוונטיים (והאמת? הם היו מסתדרים גם יפה מאוד בלי ההפתעות האלה. יש להם את כל מה שהם צריכים כדי לשחק, להתפתח ולגדול.)

כתבתי בבלוג מה אני חושבת על משחקים לילדים בפוסט על חדר המשחקים שלנו, בפוסט על צמצום המשחקים, וגם בפוסט על השעמום.

מינימליזם במשחקי ילדים חוסך כסף

ספרים לילדים

לא קניתי לילדים ספר כבר מעל שנה וחצי, ואוצר המילים שלהם עדיין עשיר.

לא רק שלא קניתי להם ספרים, אלא צמצמתי משמעותית את כמות הספרים שהיתה קיימת בספריה שלנו.

במקום לקנות ספרים – עשיתי מנוי לספריה העירונית, כך שאנחנו עדיין מרגישים תחושת התחדשות בכל פעם שמגיע ספר חדש הביתה. ולהפך – עכשיו זה יכול לקרות לעתים קרובות יותר, ובמקום לקבל אחת לזמן מה הזמנה של חמישה ספרים, הם מקבלים אחת לשבוע-שבועיים שני ספרים חדשים. וכשהם מיצו את הספרים, מחליפים.

אוכל בחוץ

אחת הקטגוריות היותר בעייתיות אצלנו בבית. אורי ואני חובבים גדולים של אוכל, ופחות חובבים של בישול.

בכל פעם שעברנו על התקציב שלנו, הקטגוריה הזאת היוותה נתח ממש משמעותי ממנו. והאמת שזה חבל.

זה בטוח פחות בריא מלבשל בבית, פחות טוב לסביבה, ויקר בצורה מוגזמת (אבל באמת, מוגזמת. 60 ש"ח לארוחת צהריים לאדם אחד? לא תודה ג'ירף).

צמצמנו את הקטגוריה הזאת בברוטליות, דווקא מהמניע הסביבתי – כל האריזות עשו לי פשוט רע בעיניים. חשבון הבנק שלנו נשם לרווחה והודה לנו, ואני בטוחה שגם הגוף שלנו שמח לקבל פחות אוכל מעובד ויותר אוכל ביתי ופשוט. והאמת? רוב הזמן זה באמת יותר טעים לנו.

אחת לחודש-חודשיים אנחנו מתפנקים בהזמנה של אוכל הביתה (אנחנו חובבי טייק אוואי יותר מאשר מסעדות), לא מרגישים רע עם זה, ומאוד שמחים לחזור למחרת לאוכל ביתי וקל.

מינימליזם בטיפוח חוסך כסף

מוצרי טיפוח

גם בתחום מוצרי הטיפוח צמצמתי משמעותית. לא עוד מסיכות יקרות, קרמים שונים ומשונים, מוצרים מפתיעים מהסופר פארם… אני כבר לא הולכת לסופר פארם, אלא קונה את מה שאני צריכה וזהו.

אל תבינו לא נכון – אני לא מזניחה את עצמי. אבל שומרת את שגרת הטיפוח שלי למינימום, ולא מתפתה לקנות מוצרים נוספים שמבטיחים לי דברים.

דברים שחשבתי שאני צריכה אבל בעצם לא

ה-סוד.

בכל פעם שעולה שיחה עם חברה על משהו חדש וממש טוב שקיים בשוק, וזה יכול להיות כל דבר מלהיט חדש במטבח שמטגן צ'יפס בלי שמן, מכשיר טיפוח חדש, משהו לילדים… אפילו בגדים. אני פשוט יודעת שאני לא צריכה את זה, וזהו. לא מתעניינת יותר מדי, לא בודקת אם אולי זה משהו שמתאים לי, אני פשוט יודעת שאני לא צריכה.

איך אני יודעת שאני לא צריכה את זה?

כי אני יודעת מה יש לי, ואני יודעת מה חסר לי.

אם משהו חסר לי, אני הולכת ומחפשת אותו. ואם משהו מגיע אלי בלי שחיפשתי – כנראה שאני פשוט לא צריכה אותו.

מינימליזם במגורים חסך לי כסף

מגורים

בקצרה אספר לכם שגיליתי שאני מתגוררת בבית שאולי נמצא בתקציב שלי, אבל שהוא גדול מדי עבורי.

פה מינימליזם חסך לי הרבה כסף, ואני מפרטת לטובת הקוראים החדשים שלא מכירים את הסיפור שלי עם מינימליזם.

בעבר גרתי עם בן זוגי והילד הבכור שלנו בדירה שכורה קטנה, 2.5 חדרים. באמת משהו קטן וצנוע לזוג הצעיר. אה, והיא היתה בתל אביב. 😉

לא הרגשנו שחסר לנו. גרנו כולנו בחדר השינה, ובחצי חדר היתה פינת עבודה לאורי. שילמנו עליו מחיר שערורייתי של 6900 ש"ח.

לאחר מכן החלטנו לעבור לאילת, עיר הולדתי. גרנו אצל ההורים שלי מספר חודשים, וחיפשנו לשכור דירה באזור. ידענו שכדאי לנו לקחת דירה קצת יותר גדולה, והופתענו ממה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו בשוק הדירות באילת.

לבסוף אחרי אי אילו שיקולים (רצינו חדר לילדים, חדר עבודה לאורי וגם אפשרות לארח בנוחות משפחה וחברים מהמרכז לעתים קרובות), עברנו לגור בדירת חמישה חדרים. במחיר של 4800 ש"ח.

כלומר הורדנו את הוצאות הדיור שלנו בכמעט 30% (יחד עם העליה בתשלום לארנונה).

הרגשנו נהדר. לא חסר לנו דבר, היה לנו די מקום, וכך הבית התחיל להתמלא. לאט לאט התרגלנו לסטנדרט החיים הזה.

עד שהגיע המינימליזם

כשהתחלתי להיפטר מכל הדברים המיותרים, פתאום נפל לי האסימון כמה כסף אני מבזבזת על המקום שהדברים האלה לוקחים לי. בשכר דירה, בארנונה, בחשמל.

פתאום הבנתי שברוב חלקי הבית אנחנו בכלל לא משתמשים, שיש אזורים שלמים לא מנוצלים בבית – שמתמלאים בדברים. כי כשיש מקום, הדברים מגיעים.

התחלתי לחפש דירות ארבעה חדרים ואפילו שלושה, והבנתי שאני יכולה לשכור דירה כזאת ב3500 ש"ח לחודש. כלומר המקום המיותר הזה עולה לי מעל 15,000 לשנה. וזה בלי לכלול את ההפרשים בארנונה ובחשבונות.

דווקא קנינו

לאורך כל הדרך סיפרתי כמה שאני לא קונה את זה ולא קונה את זה. והנה, דווקא פה עשיתי את הקניה הגדולה של חיי.

וזה בדיוק העניין – המינימליזם שלי לא פה בשביל לא לקנות, אלא בשביל לקנות את מה שחשוב לי. היה לי חשוב בית משלי, ובזכות העובדה שנפטרתי מהסחות הדעת שהיו לי, הצלחתי.

לאורך כל הדרך רצינו לקנות בית, אבל כשהגענו לשוק לראות בתים בסטנדרט שלנו (חמישה חדרים), הם תמיד היו יקרים מדי. במרכז לא היתה לנו אפשרות כזאת בכלל, ובאילת היינו צריכים לקחת משכנתא גדולה. אז לא קנינו, ונשארנו בשכירות.

ובזכות המינימליזם התחדדה לי העובדה שאני בכלל לא צריכה עוד חדר כזה עכשיו. ואין טעם לקנות ולשלם על עוד חדר כבר מעכשיו.

זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל כשכל החברים שלנו קונים בתים גדולים כדי שיהיה מקום בעתיד, חדר לכל ילד וכו', זה לא היה לנו ברור שיש גם דרך אחרת, דרך ביניים. בין להיות סגפנית שגרה בקרוואן לבין לקנות בית גדול למידותיי, אפשר גם להיות הבעלים של הבית שהוא בול בשבילי.

אז היה לי את המזל שהיה לנו הון ראשוני שאיפשר לנו לרכוש דירה קטנה אך מתוקה. ואם לא היה לנו, היינו דבקים בתכנית המקורית ועוברים לדירה קטנה וחוסכים עוד.

כך או כך, חסכתי מעל 1300 ש"ח על שכר דירה בצמצום מטה.


אלה שלושת הדרכים העיקריות בהן מינימליזם חסך לי כסף. 🙂

גם לך מינימליזם חוסך כסף? אשמח לשמוע ממך על זה בתגובות, והאם זה קרה באופן טבעי או שהמטרה הראשונית היתה צמצום כלכלי.

The post איך מינימליזם חסך לי כסף appeared first on מינימל אמא.

]]>
https://www.minimalima.co.il/minimalism-saves-money/feed/ 9
סיור במטבח המינימליסטי שלי! פוסט עמוס בתמונות https://www.minimalima.co.il/kitchen-tour/ https://www.minimalima.co.il/kitchen-tour/#comments Wed, 24 Jun 2020 06:45:47 +0000 https://www.minimalima.co.il/?p=2083 בשעה טובה אני משתפת את הסיור המלא במטבח המינימליסטי שלי, וגם הודעה מאוד מרגשת עבורי.

The post סיור במטבח המינימליסטי שלי! פוסט עמוס בתמונות appeared first on מינימל אמא.

]]>

אני רוצה לפתוח את הפוסט הזה בהודעה מרגשת עבורי.

לאורך כל סדרת סיור בית מינימליסטי שלי, כל הזמן כתבתי שבקרוב אנחנו עוברים דירה לדירה קטנה יותר. היינו אמורים לעזוב כבר באפריל, אבל אז הגיעה הקורונה וכל הדברים השתנו. לא היה קל למצוא ולעבור דירה במהלך החודשים האלה, ונשארנו פה עוד קצת.

אחרי שההגבלות קצת שוחררו, עשינו מעשה וקנינו בית. בית שיהיה ממש שלנו. .🏡 ובעוד חמישה חודשים נקבל את המפתחות ונוכל להיכנס.

בית קטן בערבה (באילת)

אתם יכולים לתאר לעצמכם שהבית החדש שלנו קצת קטן יותר.

למעשה, הוא קטן ביותר מחצי מהבית הנוכחי!

כשסיפרתי על המסע שלי למינימליזם, סיפרתי איך התגלגלנו מדירת 2.5 חדרים בתל אביב לדירת חמישה חדרים ענקית באילת. במהלך המסע התבהר לי פתאום שאנחנו ממש לא צריכים את כל המקום הזה, וידעתי שאנחנו חייבים לעבור לדירה קטנה יותר שתואמת את הצרכים שלנו.

וגם המטבח בית החדש ממש קטן.

אחד הדברים שאני חוששת מהם הוא איך נסתדר במטבח הקטנטן בדירה החדשה?

המטבח בדירה הנוכחית הוא ענקי, והאמת שזה תענוג.

המטבח המינימליסטי שלי במבט על

אנחנו מבשלים המון.

בתור משפחה טבעונית שמשתדלת לאכול בריא, אוכל זה דבר שאנחנו מתעסקים איתו יחסית הרבה. חשוב לנו לבשל את המוצרים שלנו בעצמנו מחומרי גלם איכותיים, ולהמעיט בקניה של מוצרים מוכנים ומעובדים. המון פעמים אורי ואני מבשלים בו ביחד, וגם הילדים אוהבים להצטרף. 

 המטבח הוא האזור הכי חי בבית! אורי ואני נמצאים בבית כל היום, והמטבח שלנו פעיל מהבוקר עד הלילה. אנחנו אוכלים כמעט רק בבית, ואנחנו מבשלים המון.

כמה התחמקתי מהפוסט הזה

כבר ראיתם כמעט את כל הבית שלי – את הסלון, חדר השינה, חדר הילדים.. אבל את המטבח לקח לי הכי הרבה זמן לפרסם.

כל הזמן חשבתי איך בשביל הפוסט הזה אצטרך לוודא שכל הכלים שטופים ובמקומם, שכל המגבות נקיות ומקופלות, שהמטבח נקי, שאין בסביבה מי שירצה בדיוק להכין כוס קפה (אורי), לאכול כריך (מעיין), או סתם לבלגן את המטבח (שקד).

וכמובן ברקע תמיד מציקות המחשבות על התגובות שיגידו לי שזה בכלל לא מטבח מינימליסטי, ואולי גם גורמות לי לדחות את המשימה.

אבל אני יודעת שאני כן רוצה לשתף, ואני יודעת שגם אתם רוצים לראות. זה יהיה ממש נחמד להשוות בין המטבח הענק הזה למטבח הקטן בדירה החדשה, וזה יהיה ממש כיף לשתף אתכם בהבדלים, הרי כל המטרה של הבלוג היא לשתף במסע שלי!

אז גם אם חלק מהכלים היו במדיח, והארונות לא הכי מסודרים, אני יודעת שתסלחו לי. כי אנחנו לא פה בשביל תמונות אינסטגרמיות, בשביל זה יש את אינסטגרם. אנחנו פה בשביל שיתוף כנה.

אני בטח לא בסוף המסע, ורק מלראות את התמונות האלה אני כבר רואה איפה אני יכולה לצמצם עוד.

צד שמאל של המטבח המינימליסטי שלי

מטבח מינימליסטי?

אולי הוא לא הכי מינימליסטי, וסביר להניח שלרוב הקוראים שלי יש מטבח קטן יותר, אבל בשבילי הוא אחרי צמצום גדול!

למה בשבילי הוא מטבח מינימליסטי?

אני משתמשת בכל מה שיש בו. ותמיד בודקת אם אני יכולה לעשות שימוש כפול בכלי מסוים במקום להחזיק שני כלים שונים.

כשיש הרבה מקום אחסון – קל לאגור. קל למלא את המזווה בעוד גיבויים, קל לאגור עוד קצת קופסאות פלסטיק ועוד שקיות ועוד… ואין תמריץ אמיתי לסדר ולנפות, כי אין חוסר במקום.

למרות זאת דאגתי למיין ולסנן, להוציא כלים שלא בשימוש, סירים מיותרים, אפילו מזון יבש שישב וחיכה ליום שנתחיל לאכול שעועית אזוקי…

הוא לא הכי מצומצם שלו, אבל אני יודעת שיש לי התחלה טובה מאוד למעבר הקרוב.

לשם הנוחות אני לוקחת אתכם למסע בכיוון השעון.

קחו נשימה, מטבח מינימליסטי – מתחילים.

בר המים ומכונת קפה - גם במטבח מינימליסטי
בר המים ומכונת הקפה

מינימליזם זאת לא סגפנות, ואפשר להחזיק בכל מה שעושה לנו טוב, גם במטבח מינימליסטי. אני באמת לא חושבת שנוותר בקרוב (אבל מי יודע?).

דווקא מכונת הקפה היא מועמדת מושלמת למכירה. למרות שרצינו להיות אנשים ששותים קפה ממכונה, ולמרות שבאמת היה לנו טעים, גילינו שבעצם שנינו מעדיפים רוב הזמן פשוט להכין נס (שהוא יותר מהיר להכנה, דורש פחות התעסקות ופחות כלים לשטוף). והמכונה יושבת בבית ומשמשת למען האמת רק לאורחים.

 

המיקרו שלנו התקלקל

ניסינו לראות איך אנחנו מסדרים בלעדיו, וגילינו שאנחנו מסתדרים לא רע. החלופה של חימום אוכל עם קצת מים במחבת התגלתה כפשוטה כמעט בדיוק כמו מיקרו, ואפילו יותר טעימה. הכנת דייסת שיבולת שועל בסיר לא לוקחת יותר עבודה.

ובכל זאת החלטנו שאנחנו רוצים לקנות לעצמנו מיקרו לדירה החדשה, כי זה בכל זאת יותר נוח לנו שיש מקום לחמם את הקפה שהתקרר, ולהכין את הדייסה בתור הקערה שלה. 

עכשיו אנחנו יודעים שבדקנו את הנחיצות של המיקרו והחלטנו שמשתלם לנו להחזיק על השיש את המכשיר הגדול הזה, שגורם לי לעומס בעיניים, שצריך לנקות… ולקחנו החלטה מודעת.

סירים וכלים חשמליים במטבח המינימליסטי שלי

מתחת לבר המים נמצאים הכלים החשמליים שלנו – מעבד מזון, נינג'ה, מקציף חלב, מעבד מזון מיני לשימוש יום יומי), מטחנת תבלינים (שמשתמשת אותנו לטחינה של זרעים), והטוסטר.

אנחנו אמנם משתמשים בטוסטר כמעט כל יום, אבל אני מוצאת שהרבה יותר נעים לי שהשיש נקי מגירויים מיותרים, ובסוף השימוש פשוט מחזירה את הטוסטר לארון.

במחלקת הסירים והמחבתותיש לנו סיר גדול לפסטה ומרק, מחבת אחת, ווק אחד גדול, מסננת, ועוד שני סירי אורז קטנים שבזמן הצילום היו במדיח. בנוסף יש לי שתי תבניות פיירקס בינוניות.

פריז פינת ניו יורק (פינת אילת)

או במילים אחרות – הארון הפינתי. מה לא נכתב עליו, כמה פתרונות המציאו בשבילו. הדרך היחידה שבה הארון הזה הוא לא מעצבן היא כשמבטלים אותו.
(לחיצה על כל תמונה תגדיל אותה.)

מה נמצא אצלי בארון הפינתי?

תוכלו למצוא בו חלק ממוצרי המזווה של הבית וכמה כלים בשימוש תכוף:

  • הקופסה הכחולה, דווקא נמצאת במיקום מאוד נוח והיא יוצאת ונכנסת כל יום מהארון. יש בה פומביה, נפת קמח, כלי מידה למים חמים ומשפך קטן (שנחיצותו לא ברורה, ולדעתי לא יזכה לעבור דירה איתנו.)
  • אריזות סגורות של פסטות, קטניות ודגנים
  • שימורים
  • סיר גדול מברזל יצוק, שאני לא משתמשת בו לעתים קרובות אבל הוא בהחלט חשוב (כי בינינו אין על טעם של תבשיל שנכנס לתנור…)
  • סלסלת "ג'אנק חטיפים" שבעת הצילום נראית קצת משעממת ומכילה כמות לא הגיונית של רסק תפוחים
  • פינת החוסר אקולוגיה – ניילון נצמד ונייר אלומיניום שבאמת נמצא בשימוש לעתים רחוקות.
  • שאריות חלב עמיד שנשלח אלינו בטעות בתקופת הקורונה
מזווה מינימליסטי
המזווה המינימליסטי שלי

קמח מים

מעל התמי 4 נמצא אזור חשוב:

  • אזור הקמחים, הדגנים והקטניות.
  • הכוסות שלנו (3 גדולות ו3 קטנות)
  • הספלים שלנו (ארבעה)
  • כוסות לילדים (4 כוסות נירוסטה שהיו בקופסת הפיקניק אבל הילדים מבקשים לשתות בה, ו-4 כוסות פלסטיק עם מכסה)
  • קפה, סוכר, תה וכדומה

ארונות מטבח מינימליסטים

המטבח שלנו ממש לא חף מארונות.

ארונות מטבח מינימליסטים

אנחנו מגיעים בסיור שלנו לארונות המרכזיים, אלה שנמצאים ממש מעל הכיור.

מה נמצא אצלי? (תמונות בהמשך הפסקה)

  • בארון השמאלי ביותר יש לי שני קנקנים, שתי תחתיות לסירים חמים וסכין גירוד (ללכלוכים עקשניים מאוד). המדף העליון ריק. 

 

ארון שמאלי מעל הכיור:

  • תרופות של כל בני הבית. ומסתבר שזה לא מעט. עם שני ילדים קטנים המדף הזה מתמלא די מהר… אני דואגת לעשות שם מעבר אחת לכמה חודשים ותמיד יש דברים להוציא.. משחות שלא בתוקף, סירופים וכו'..
  • קופסה עם כל בקבוקי המים שלנו (בממוצע אחד לבן בית😅)
  • שקיות רב פעמיות לנשנושים
  • פירות יבשים, ולפעמים מסתננים לשם קצת אגוזים (שאמורים להישמר במקפיא)

 

בארון האמצעי:

  • קופסאות פלסטיק (הארון הזה לא נוח לשימוש למרות המיקום המעולה שלו, אז אנחנו ממעטים להשתמש בו)

 

בארון הימני:

זה הארון שאנחנו משתמשים בו הכי הרבה. נמצאים בו הכלים שלנו:

  • צלחות הקורנינג שלנו: קניתי אותם עם הרעיון הגאוני של להשתמש בהן כדי להחליף גם את הצלחות שלנו וגם את של הילדים (מדובר בצלחות מזכוכית יחסית עמידה שלא נשברת בקלות). זה אכן עובד יופי אבל אני חייבת להודות ששקד הצליח לשבור קערה אחת.
    כמה? יש לנו סט של 6 צלחות גדולות, 6 צלחות קטנות ו6 קערות, וזה בול בשבילנו למשפחה של 4 נפשות.
    ולפני שתשאלו – אם מגיעים אורחים, אני מוציאה גם צלחות פלסטיק מקופסת הפיקניק שלנו.
  • קערות ערבוב והגשה
  • ספר המתכונים האהוב עלי – בישול טבעוני ישראלי של גלי לופו אלטרץ, וקופסת המתכונים שלי
  • בקבוק יין גרוע אחד (שוב שאריות מהקורונה, תקופה שהגבירה את צריכת האלכוהול ברוב משקי הבית  😁)
  • קליפסים לסגירה של שקיות

משאלה אחת ימינה

אנחנו מגיעים לצד הימני של המטבח, עם מגירות המטבח שלי, עוד ארון שנמצא ליד הכיריים ובו אני שומרת את השמנים, ועוד קצת קשות כמו רסק עגבניות. יש שם גם כמה כלים שלא נמצאים מספיק בשימוש כדי לזכות במקום על השיש

מגירות במטבח מינימליסטי

אני מאלה שמחליפים מגבת מטבח וסמרטוט לפחות פעם ביום.

כמו שסיפרתי, אנחנו נמצאים במטבח ומשתמשים בו הרבה, כך שבקלות יוצא לי להחליף מגבת מטבח גם שלוש פעמים ביום. לכן אין לי בעיה שיהיו לי הרבה מגבות וסמרטוטי מטבח שאני יכולה לכבס אחת לשבוע. יש לי בדיוק כמות שתתאים למגירה.

יש לנו גם שני קולפנים! גילינו שקורה לנו המון שאחד במדיח ואנחנו רוצים בכל זאת לקלף משהו, אז החלטנו שמתאים לנו שיהיו לנו כרגע שני קולפנים. אני יודעת שזה נשמע מצחיק לחשוב כל כך הרבה על קולפן, אבל בעצם זאת בדיוק המהות שלנו – לחשוב על כל מה שנמצא אצלנו בחיים, ולא לקחת כמובן מאליו.

תבניות

מתחת לתנור נמצאות התבניות שלי.

כשעשיתי את הסינון הראשון חשבתי שנשארתי עם כמות ממש מינימלית, ומאז עברתי המון דרך, וכבר במבט חטוף בתמונה אני יודעת בוודאות איזה תבניות לא יעברו איתנו דירה.

Circle of life

פינת המחזור במטבח המינימליסטי שלי

הפינה האחרונה בסיור היא פינת המחזור שלנו, אנחנו מפרידים בין אריזות לנייר, וגם הילדים יודעים איזה פח שייך למה (הימני לאריזות והשמאלי לנייר, אם אתם רוצים לדעת).

הפחים עצמם הם מאיקאה, ואני לא יכולה להגיד שזה פתרון סופר נוח, אבל הוא יחסית סביר ועושה את העבודה.

זהו, הסיור במטבח המינימליסטי שלי הגיע לסיומו.

יהיה מאוד מעניין לראות איך נסתדר במטבח החדש שלנו, ומה יהיו באמת ההבדלים בין המטבח הענק הזה לבין המטבח הקטן שם.

מה חשבת על המטבח שלי? היית מצליחה לבשל בו? היית מוצא את עצמך בין הארונות? ספרו לי בתגובות.

The post סיור במטבח המינימליסטי שלי! פוסט עמוס בתמונות appeared first on מינימל אמא.

]]>
https://www.minimalima.co.il/kitchen-tour/feed/ 11
hustle culture – תרבות ה-hustle והבריחה ממנה https://www.minimalima.co.il/hustle-culture/ https://www.minimalima.co.il/hustle-culture/#comments Sun, 31 May 2020 08:16:26 +0000 https://www.minimalima.co.il/?p=2035 תרבות הHustle היא תרבות שמקדשת עבודה קשה. זאת תרבות שמעריכה הצלחה שהגיעה בעקבות עבודה מאומצת מתמשכת. התרבות שגורמת לנו להרגיש גיבורים כשאנחנו מצליחים לג'נגל הכל, לעשות הכל מהכל ולא לנוח לרגע.

The post hustle culture – תרבות ה-hustle והבריחה ממנה appeared first on מינימל אמא.

]]>
היום נדבר על תרבות ה-hustle: מהי תרבות ה-hustle, למה היא גורמת והאם וכיצד ניתן להתחמק ממנה.

לפני מספר שבועות פרסמתי כאן את משנתי לגבי שעמום. בפוסט ההוא הצבעתי על כך שכולנו צורכים היום תוכן ללא הכרה, תוך כדי ביצוע משימות אחרות ולאורך כל שעות היממה, בלי רגע אמיתי לעצמנו.

הצבעתי על שתי סיבות שאני רואה בהן אחראיות לתופעת ההימנעות מזמן פנוי:

  • חוסר יכולת לשאת שעמום – על כך הרחבתי בפוסט הקודם.
  • תרבות ה-hustle – עליה נרחיב היום בפוסט הזה.

כולם מדברים על פרודוקטיביות, אף אחד לא מדבר על שקט

כשהתחיל בלאגן הקורונה וכמעט כולם עברו לעבודה מהבית, בנוסף לדיבורים רבים על העקומה ועל ההתנהלות של משרד הבריאות, דבר אחד נוסף בלט לי מאוד.

אני יודעת שלא כולם חולקים את אותו פיד בפייסבוק, אבל אצלי בפייסבוק ובשאר המדיות כולם דיברו על פרודוקטיביות: איך לעבוד מהבית, איך לייצר הכנסה פאסיבית, איך להתאים את עצמנו לאון ליין, איך מצליחים לעבוד כשהילדים בבית… איך לא לעצור. איך להמשיך. איך להצליח.

באופן אישי אני הרגשתי שהרצון שלי לעצור ולעכל מונע ממני להתחבר לשאר העולם שהמשיך להסתובב איכשהו. אני רק רציתי להשתבלל ולהתכרבל, אבל מסביבי הכל איך שהוא המשיך, ואני הרגשתי שאני חייבת ליישר קו.

הריצה אחרי המשימות

ממש קצת לפני פריצת הקורונה פתחתי עסק קטן (בחרתי תקופה מעולה, אני יודעת😅). מתוך רצון להתמקצע ולהשתפר, כמובן שאני קוראת וצורכת תכנים רלוונטיים רבים. הן תכנים שקשורים ישירות לתחום העסק שלי והן תכנים הנוגעים לניהול עסק, שיווק עסק קטן ועוד.

לפני מספר שבועות מצאתי את עצמי עושה דבר מוזר – יצאתי לריצה (לא, זה לא הדבר המוזר), ובזמן הריצה, במקום להקשיב למוזיקה כמו תמיד הקשבתי לפודקאסט מקצועי. חשבתי לעצמי שזה פתרון מעולה – ככה אני יכולה לנצל את הזמן שלי ביעילות, גם לעשות פעילות גופנית וגם ללמוד ולהתמקצע!

אלא שבאמצע הריצה פתאום הבנתי שבעצם אני חוטאת למטרות שלי. הרי חלק מהמוטיבציה שלי לרוץ, מלבד המוטיבציה הבריאותית, היא לנקות את הראש. זמן הריצה והפעילות הגופנית בשבילי זה זמן להשתחרר מכל הדאגות היומיות שלי. זה כמעט הזמן היחיד שבו המחשבות היחידות שעוברות לי בראש הן מחשבות שקשורות לפעילות עצמה, לכאן ועכשיו, ל-doing ולא ל-being.

אז למה לערבב בין קודש לחול? למה להכניס לתוך הזמן המיוחד הזה עניינים יומיומיים? לא רק שבמקום להתעסק בריצה ובכאן ועכשיו התעסקתי במה שנאמר בפודקאסט, אלא שבאופן טבעי המחשבות שלי נדדו מנושא הפודקאסט לנושא העסק שלי…איזה משימות עומדות בפני, מה אני צריכה להספיק השבוע, עם מי ממש חשוב לדבר מחר בבוקר..

כשתפסתי את עצמי הייתי באמצע הריצה כבר, החלטתי להעביר בחזרה למוזיקה שלי ובאופן טבעי גם הריצה היתה הרבה יותר קלה ויכלתי לרוץ הרבה יותר טוב, כי התרכזתי במה שאני עושה, וכי פופ של שנות התשעים הרבה יותר מתאים למקצב הריצה מאשר פודקאסט של שני גברים שמשוחחים ביניהם על שיווק…

קפה

תרבות ה-hustle

אז מאיפה בכלל הגיע לי רעיון המוטליטאסקינג האדיר הזה? אני מפנה אצבע מאשימה לתרבות ה-hustle שמקיפה אותנו.

תרבות הHustle היא תרבות שמקדשת עבודה קשה. זאת תרבות שמעריכה הצלחה שהגיעה בעקבות עבודה מאומצת מתמשכת. התרבות שגורמת לנו להרגיש גיבורים כשאנחנו מצליחים לג'נגל הכל, לעשות הכל מהכל ולא לנוח לרגע. להגיע לעבודה כשאנחנו לא מרגישים כל כך טוב, כי יש משימות חשובות השבוע ואנחנו רוצים להצליח. להצליח להיות גם עובדת מסורה וגם אמא משקיעה, לעבוד מהבית אחרי שעות העבודה, ובשעות הלילה לעבוד על העסק הצדדי שלנו. תרבות הHustle דוחקת בנו להיות תמיד פעילים ותמיד לעבוד. ואם יש לך תחביב – כדאי למנף גם אותו להכנסה! 

וזאת גם הסיבה שאפילו בתקופות כמו בתקופה הקורונה, ממש בשבועות הראשונים של הסגר, אנחנו ממשיכים לקבל את המסרים שלמרות הכל אנחנו צריכים להמשיך ולא לעצור. וזה בדיוק הזמן ללמוד עוד מיומנויות חדשות ולהתמקצע עוד. להשקיע את הזמן הזה בהגדלת היתרון היחסי שלנו, פתאום אנחנו מוצפים במוצרים דיגיטליים חדשים מסביבנו – בעלי עסקים לא מפסיקים לנוע, ובתור מי שהצטרפה למעגל בעלי העסקים, אני יכולה לספר שלא הפסקתי לקבל קריאות להתאים את עצמנו למשבר ואפילו להגדיל רווחים!

בלי רגע לעצור, להתבונן, לעכל.

תרבות ה-hustle – עבודה והצלחה

התרבות הזאת היא מאוד מפתה!

בניגוד לוורקהוליות של ההורים שלנו, שעבדו בלי הפסקה למען ערך העבודה הקשה, פה אנחנו עובדים ללא הפסקה למען סגנון חיים מסוים, ולמען ההצלחה. 

ואנחנו נמשכים לסיפורי הצלחה, וכשאנחנו שומעים על עוד סיפור הצלחה שהגיע בעקבות עבודה קשה, מוטיבציה והתמדה, אנחנו לא יכולים שלא להפנים את המסרים הללו ולרצות גם.

כל רעיון ה-גירל בוס (girl boss) מגיע מהעולם הזה – גירלס בוס היא אישה הנמצאת בשליטה על חייה ועל זמנה, מרוויחה כסף מסגנון החיים שלה ומהתהילה שהיא צוברת ברשתות החברתיות. היא לא חייבת דין וחשבון לאף אחד, וההצלחה שלה מגיעה מהאופי שלה ומהכשרונות שלה. החיים שלה מסודרים ומאורגנים והיא לא מפספסת אף רשת חברתית.

נשמע מושלם.

אנחנו גם נמשכים לאפליקציות תכנון ולמתודות שונות לתכנון זמן – יומנים אלקטרוניים, בכל שנה יוצאים עשרות סוגים שונים של פלאנרים – יומנים מנייר כמו של פעם, עזרים שונים לתכנון וניהול הזמן כמו מדבקות, טיימרים אלקטרוניים ועוד ועוד ועוד.

הרעיון שבאמצעות השיטה הנכונה או האפליקציה המדויקת נצליח להשיג את השליטה המוחלטת על החיים שלנו הוא כל כך מפתה שקשה לעמוד בפניו. אז אנחנו מנסים יומן אחרי יומן, אפליקציה אחרי אפליקציה, שיטה אחרי שיטה. אתמול כולם חילקו את היומן שלהם לבלוקים בזמן שתיית מי לימון, היום כולם רוצים להיות חלק ממועדון החמש בבוקר, מחר כולנו נשתמש בתוכנה חדשה שתשנה לנו את החיים.

והמטרה?

יותר.

להספיק יותר. לעשות יותר. להצליח יותר. להיות יותר. יותר.

המטרה של hustle culture - יותר

לא כל הנוצץ

אני פותחת את החלק הזה בקלישאה: האויב של הטוב הוא הטוב ביותר.

כדרכן המרגיזה של קלישאות, גם במשפט הזה יש לא מעט אמת.

אני חושבת שזה ברור לכל מי שקורא אותי, שהתרבות הזאת היא בעייתית ביותר. היא מתישה, קשה לעמוד בזה לטווח הארוך ואנשים מתייאשים ושוקעים. היא גם מטעה, עובדים רבים עובדים את עצמם למוות כאשר מי שבאמת גורף את הרווחים זה לא הם, אלא המנהלים שלהם ובעלי החברות. ובעיקר – היא בכלל לא פרודוקטיבית. שעות עבודה ארוכות יותר לאו דווקא מעידות על עבודה איכותית יותר. אנחנו בישראל צריכים לדעת, עם שבוע עבודה מההארוכים בעולם, ופריון עבודה לא גבוה במיוחד (עם תפוקה לשעת עבודה מהנמוכות במערב). 

תרבות הhustle – הבריחה הגדולה

בפוסט השעמום שלי כתבתי כיצד אני ממליצה לחבק את השעמום וללמוד להתחבר אליו. כך אני גם מנסה להימנע מתרבות ה-Hustle. עבודה היא חשובה. היא חשובה כמובן כדי להתפרנס וזאת גם הרגשה מעולה לעבוד במשהו שאוהבים ומחויבים אליו! אני לא אשקר, הרבה פעמים בסוף יום העבודה ממש קשה לי להתנתק, גם כי אני באמת נהנית, וגם כי אני מרגישה שיש עוד כל כך הרבה שרציתי להספיק.

עם זאת, עבודה היא לא הכל. ואפשר לקחת את הדברים לאט, ולא חייבים להתנפל על העולם. כדאי להשאיר זמן גם כדי לנוח, לעסוק בתחביבי נוספים ולבלות עם המשפחה. ואני באופן אקטיבי מזכירה את זה לעצמי ולבן זוגי ודואגת גם לעשות זאת.

הבריחה מתרבות ה-hustle

האם ברחתי?

לא, עוד לא.

אני מאמינה שזה קשור למקום שלי בחיים – כפי שסיפרתי, העסק שלי עוד ממש בחיתולי ניובורן, וכמו תינוק קטנטן הוא עדיין לא סיגל לעצמו יום ולילה. וגם אני, עוד חדשה וצעירה בעולם הזה, צריכה ללמוד איך לעשות את זה כמו שצריך ואיך לשים סטופ מתי שצריך, ולהתרכז בחיים עצמם – הילדים, המשפחה, ואני.

מי שכבר מכיר אותי יודע – אני מאמינה שמודעות היא חצי הדרך לפתרון. ברגע שאנחנו מבינים את ההשפעות של הסביבה שלנו עלינו, הרבה יותר קל להבין כיצד לצאת מזה.

במקביל לכך שעוד לא הצלחתי להתנער מתרבות ה-hustle, אני גם מנסה להיות סלחנית כלפי עצמי ונותנת לעצמי את המקום ללמוד, לעכל ולבסוף ליישם.


מה איתך? האם תרבות ה-huslte משפיעה גם עליך? והאם ניסית להתנתק ממנה? אשמח לשמוע בתגובות את המחשבות שלך על הנושא וטיפים כיצד לנקות את הראש מהאמונות שדבוקות בו.

The post hustle culture – תרבות ה-hustle והבריחה ממנה appeared first on מינימל אמא.

]]>
https://www.minimalima.co.il/hustle-culture/feed/ 36
בתים מינימליסטיים אמיתיים – הבית של ליטל שמעוני- סליבקה https://www.minimalima.co.il/lital-shimony/ https://www.minimalima.co.il/lital-shimony/#respond Wed, 20 May 2020 07:27:09 +0000 https://www.minimalima.co.il/?p=1998 סיור נוסף בסדרת הסיורים שלי. הפעם אני מארחת את ליטל שמעוני- סליבקה, מהבלוג "צריכה אחרת", לראיון מרתק והצצה לבית המינימליסטי שלה.

The post בתים מינימליסטיים אמיתיים – הבית של ליטל שמעוני- סליבקה appeared first on מינימל אמא.

]]>
אני מתרגשת ממש להמשיך את סדרת בתים מינימליסטיים אמיתיים שלי, ולהמשיך לספק לכם הצצה לבתים של מינימליסטים אחרים. יש המון ערך בסיורים האלה ואני נהנית לארח אצלי בבלוג חברים נוספים לעולם הזה.

בפרק הקודם אירחנו את יונית צוק בראיון שהיה פשוט מרתק, והיום אנחנו מציצים בבית המקסים של ליטל שמעוני-סליבקה, מהבלוג "צריכה אחרת". ואני כבר אומרת לכם שאתם הולכים להתאהב בה ובבית שלה.🥰

אם אתם מנויים לניוזלטר שלי אתם כבר יודעים שאחד הדברים שאני הכי אוהבת לעשות הוא להמליץ על בלוגים נוספים ומקורות השראה שנתקלתי בהם, והבלוג של ליטל הוא המלצה מעולה! מדובר בבלוג על מינימליזם וחסכנות.

אני באופן אישי מאוד נהניתי מהראיון עם ליטל ואני שמחה על ההזדמנות להציג אותה אצלי בבלוג ולהכיר אותה גם לכם.

הסלון של ליטל שמעוני מהבלוג צריכה אחרת
ליטל שמעוני-סליבקה

היי ליטל! ספרי לנו קצת על עצמך, ומה את עושה ביום יום שלך?

אני ליטל, בת 32, מתגוררת כרגע בפרדס חנה המהממת עם בעלי והכלבה.

היום יום שלי עבר הרבה תהפוכות בשנים האחרונות, הפחתתי משמעותית את שעות העבודה שלי והכנסתי לחיי המקצועיים קצת יותר גיוון. בהשכלתי אני כלכלנית ועדיין עוסקת בזה גם כשכירה גם כעצמאית, ובין השאר עוסקת גם בכתיבת תוכן. אני דואגת שהיום יום שלי תמיד יהיה מלא ויכלול דברים שאני אוהבת לעשות והם משמעותיים עבורי.

איך הגעת לעולם המינימליזם?

זה התחיל כשעברנו לגור בארה"ב במסגרת סטארטאפ שבעלי הקים, הגענו לסיליקון וואלי הנוצץ והיוקרתי ועם הזמן הבנתי שמה שאני רואה שם מול העיניים הוא מירוץ העכברים במלוא תפארתו. תרבות הצריכה שם היתה מאוד נהנתנית, את רוב היום העבירו התושבים בעבודה עד השעות הקטנות של הלילה ובזמן שנותר להם התעסקו בעיקר בקניות באמזון ורכישות מותגי יוקרה.

ככל שנחשפתי לכמות שליחי הFedEx וערימות החבילות שהונחו בפתחי הבתים לא יכולתי שלא לשאול את עצמי מה קורה פה, לא יכול להיות שאני היחידה שרואה שמשהו כאן לא בסדר. חקרתי את הנושא והגעתי לראשונה לבלוג של ה"מינימליסטים" של ריאן ניקודימוס וג'ושוע פילדס שפשוט ריתקו אותי. נשאבתי לתוך הנושא, קראתי ספרים, הלכתי להרצאות, הרגשתי ששם קיבלתי את כל התשובות שחיפשתי.

{תוכלו לקרוא עוד על המינימליסטים כאן}

פינת הטלוויזיה של ליטל שמעוני מהבלוג צריכה אחרת
ליטל שמעוני-סליבקה

למה החלטת לפתוח את הבלוג שלך? 

עוד בארה"ב לא יכולתי שלא לחשוב מה המקום של ישראל בכל הכאוס הזה של תרבות הצריכה, מה המצב שלנו לעומת ארה"ב הצרכנית. והתשובה היתה שאנחנו לא בדרך הנכונה. בזמנו נושא המינימליזם לא היה מאוד מוכר בארץ, לא היה כמעט חומר בעברית על הנושא, בטח שלא בלוגים. וחשבתי שגם לנו מגיע משהו משלנו, שהנושא חייב להישמע גם כאן. הצד הכלכלי החזק שבי הוא זה שנתן לי את התשוקה להתחיל לכתוב ומשם המשכתי לעוד מגוון נושאים. 

מה חשוב לך להעביר לקוראים של הבלוג שלך? 

חשוב לי להביא דעה אחרת, זווית ראיה אחרת, כזו שלא פוגשים לצערי בהרבה אתרים שברובם חבויה פרסומת כזו או אחרת. אני מודעת לכך שהכתיבה שלי לעיתים ביקורתית אך בסופו של דבר נראה שהקהל הישראלי כמו בשאר העולם – צמא למסר אחר. אנשים מאסו בצרכנות ריקה ולאכול את מה שמאכילים אותם המפרסמים, חשוב לי להביא למודעות שיש דרך חיים אחרת.

ליטל שמעוני-סליבקה

איך היית מגדירה אורח חיים מינימליסטי?

אני חושבת שאין דבר כזה דרך חיים נכונה אחת ואין הגדרה מסויימת לאורח חיים מינימליסטי. אני יכולה לומר שדרך החיים שלי פשוטה מאוד. מחיים נהנתנים למדי בתל אביב עברנו לפריפריה, הפכנו להיות מדויקים יותר בקניות שלנו ובדרך המחשבה הצרכנית שלנו – אנחנו מתקנים מה שנשבר, מעדיפים לקנות יד שניה ולא רצים ישר לקנות חדש. אנחנו נוהגים ברכב משנת 1994 פשוט כי אין לנו צורך ביותר מזה.

אבל אני חושבת שמעל הכל מה שהופך אותך למינימליסט הוא היכולת להשתחרר מהנורמות שהחברה והמפרסמים מנסים להכתיב לנו ברמה יומיומית, ברגע שאתה מצליח להבין את זה- אתה חופשי. 

מה את יכולה לספר לנו על הבית המינימליסטי שלך? מה הופך אותו למינימליסטי?

הבית שלנו קצת שונה בנוף. מדובר בבית קרקע ישן, בן 80 שנה ליתר דיוק שבעיניי זה הקסם והייחודיות שלו. תמיד היתה לי אהבה לבתים ישנים, כאלה שכבר נדיר למצוא בין חבילות הבניינים החדשים שבונים היום שנראים אותו דבר כולם. את לא תמצאי אצלי בבית ארונות עמוסים, כל דבר בבית מהרהיט עד הצלחת הוא כזה שאנחנו אוהבים ומשמש אותנו לעיתים קרובות.

אנחנו משתדלים לשמור על עיצוב מינימליסטי ונקי, להכניס הרבה צמחיה הביתה, יש לנו הרבה אביזרי אחסון- קופסאות, סלסלות שמכילים כל חפץ שאנו לא צריכים בשלוף על מנת שלא יהיה גלוי לעין וכך למנוע מראה עמוס.

ליטל שמעוני-סליבקה

האם הבית שלך תמיד היה מינימליסטי או שעברת תהליך של סינון וניפוי?

ממש לא, גם הבית וגם אני כאדם עברנו הרבה שינויים. לפני כן הייתי אדם שאוגר וקונה רק כי משהו היה במבצע או סתם כדי שיהיה, הארון שלי היה מלא אבל אף פעם לא היה לי מה ללבוש… ניפוי החפצים היה הדרגתי- התחלתי עם חדר אחד, ראיתי כי טוב ומשם אי אפשר היה לעצור אותי. 🙂 

מה היתרונות לדעתך בבית מינימליסטי?

אני יכולה לומר שחיי היום-יום נהיו הרבה יותר קלים. אם פעם הייתי מחפשת אלף פעם ביום חפץ מסוים בבית ולא מוצאת היום אין לי את הבעיה הזו. אין עומס, הכל מאורגן ובשליטה. הבית משרה יותר רוגע ויש פחות צורך בהתעסקות של סידור וניקוי של המון חפצים. עכשיו אנחנו נמצאים בדיוק בשלבי מעבר דירה והפעם שמתי לב שבניגוד למעברי הדירה הקודמים שלנו, אין לי המון ארגזים ואין לי הרבה מה לזרוק פשוט כי זרם החפצים תמיד בשליטה. 

מה היית ממליצה למי שרוצה גם לאמץ לעצמו הרגלים מינימליסטים?

הכי חשוב להיות כנה עם עצמך, לחשוב למה אני צריך את הדברים שאני צריך, למה אני קונה את חפץ מסוים, למה אני לא זורק את החפץ ההוא, לשאול-האם אני נאחז בו מהסיבות הנכונות? 


ליטל שמעוני- סליבקה היא כלכלנית, חוקרת צרכנות, עוסקת בין השאר בפעילות התנדבותית בתחום ובעלת הבלוג "צריכה אחרת" אשר מייצר שיח ומודעות סביב נושא המינימליזם, צרכנות ואורח חיים מינימליסטי

מוזמנים לעקוב אחרי ערוץ האינסטגרם ולהצטרף לדיונים שוטפים בקבוצת הפייסבוק.


וואו, תודה רבה לליטל על הראיון הנהדר הזה.

מה חשבתם על הראיון? כתבו לנו פה בתגובות האם התחברתם.

אני מתכננת לכם עוד הרבה סיורים בבתים מינימליסטיים, אם אתם רוצים להיות בטוחים שלא תפספסו עוד סיורים וגם עוד המלצות שוות שאני שולחת רק בניוזלטר, הירשמו לניוזלטר בתחתית העמוד.

The post בתים מינימליסטיים אמיתיים – הבית של ליטל שמעוני- סליבקה appeared first on מינימל אמא.

]]>
https://www.minimalima.co.il/lital-shimony/feed/ 0
50 פריטים לסנן כדי להשיג מינימליזם בבית https://www.minimalima.co.il/50-things-to-declutter/ https://www.minimalima.co.il/50-things-to-declutter/#comments Tue, 12 May 2020 19:12:32 +0000 https://www.minimalima.co.il/?p=1942 עכשיו זה זמן מעולה להתחיל לסנן את הבית. הכנתי לכם רשימה של 50 פריטים שונים בבית שאפשר לסנן כדי להשיג מינימליזם בבית.

The post 50 פריטים לסנן כדי להשיג מינימליזם בבית appeared first on מינימל אמא.

]]>
הקיץ הגיע, סוג של שגרה זהירה מגיחה, וזה זמן נהדר לרענן את הבית ולעשות סינון בחפצים שלנו. הכנתי לכם רשימה של 50 פריטים שונים בבית שאפשר לסנן כדי להשיג מינימליזם בבית.

מינימליזם בבית
Photo by Liana Mikah on Unsplash

איך נשיג מינימליזם בבית?

חלק מהחפצים ברשימה יכולים פשוט ללכת (כאן יש רעיונות למה לעשות איתם), ועל חלקם אנחנו נצטרך להסתכל ולענות לעצמנו בכנות:

  • מתי השתמשנו בו לאחרונה?
  • מה הסיכוי שנשתמש בו שוב? ובאיזו תדירות?
  • ואם נצטרך, באיזו קלות נוכל להשיג גישה לחפץ כזה שוב?

לדוגמה, אני מסרתי את מקציף העוגות שלי, אחרי שהגעתי למסקנה שאני כמעט ולא משתמשת בו, ורוב העוגות שאני אופה הן בכלל עוגות בחושות. מדי פעם אני כן רוצה להכין עוגה שדורשת הקצפה, ואז אני לוקחת בהשאלה את המקציף של אמא/השכנה. זה קורה לא יותר מאחת לשנה, ואין לי צורך לשמור את המקציף במשך כל השנה בשביל השימוש החד-שנתי או אפילו דו-שנתי הזה.

דוגמה נוספת – מסכות ניקוי ולחות לפנים. אני כנראה מאוד אוהבת לקנות מסכות לפנים, כי כשהתחלתי לצמצם גיליתי שיש לי לא מעט כאלה. בפועל אני לא משתמשת בהן כי אני פשוט לא מוצאת את הזמן לעשות את זה, וכנראה שזה לא מספיק חשוב לי. למרות שהמסכות עלו לי כסף, נאלצתי להיות כנה עם עצמי ולהודות שכל הנראה הדברים לא הולכים להשתנות ואני לא אתחיל פתאום להשתמש בהן… אז במקום לחכות שיפוגו תוקף, מסרתי אותן בקבוצה המקומית.

גם בתחום המזון, אולי חבילת שעועית האזוקי עדיין בתוקף, אבל אם אתם לא אוכלים בבית שעועית אזוקי, ובמשך שנה לא הגעתם ללבשל אותן – אפשר להיפרד. כשתהיו פנויים להתנסות בחומר גלם חדש, ניתן להשיג אותו שוב בקלות. 

אז בלי עוד הקדמות מיותרות, 50 פריטים לסנן כדי להשיג מינימליזם בבית:

כללי:

  1. קישוטים בבית
  2. רהיטים
  3. חומרי ניקיון (גם במטבח ובמקלחת)
  4. חפצים מעוררי אשמה
  5. ספרים
  6. תרופות ישנות
  7. בטריות משומשות
  8. רענון הארנק
  9. כלי עבודה שלא השתמשתם בהם שנתיים ויותר
  10. איזור הבלאגן שלכם (לי יש סלסלה בסלון שצריך לרענן מדי פעם)

מטבח:

  1. כוסות וספלים
  2. צלחות
  3. כלי הגשה ואירוח
  4. מכשירים חשמליים
  5. מזון יבש (קטניות, דגנים)
  6. רענון במקפיא
  7. קופסאות פלסטיק
  8. מגנטים מהמקרר
  9. שקיות פלסטיק

מקלחות:

  1. קוסמטיקה – קרמים וסבונים
  2. איפור
  3. מגבות
  4. משחקי אמבטיה
  5. היגיינה נשית
  6. עזרה ראשונה

חדר שינה:

  1. מצעים
  2. משקפיים ישנים (לשמור זוג אחד כגיבוי)
  3. קופסאות משקפיים
  4. בגדים ונעליים
  5. גם פיג'מות
  6. הלבשה תחתונה
  7. תיקים וארנקים
  8. קולבים

חדר ילדים:

  1. צעצועים ומשחקים
  2. חומרי יצירה
  3. יצירות ישנות של הילדים
  4. ספרי ילדים
  5. תחפושות
  6. חפצים ישנים של הילדים (אוניברסיטה, טרמפולינה…)
  7. שמיכות ומצעים של הילדים

חדר עבודה:

  1. כבלים ישנים
  2. טלפונים ישנים
  3. מחברות – ישנות וחדשות
  4. כלי כתיבה
  5. ניירת וחשבונות
  6. תיקיות וקלסרים
  7. ציוד מחשב ישן
  8. חומרי יצירה שלא בשימוש 
  9. מדריכים של מכשירים
  10. קופסאות של מוצרים

ספרו לי בתגובות ממה אתם הולכים להיפטר השבוע!

The post 50 פריטים לסנן כדי להשיג מינימליזם בבית appeared first on מינימל אמא.

]]>
https://www.minimalima.co.il/50-things-to-declutter/feed/ 12
הבית של יונית צוק – בתים מינימליסטים אמיתיים https://www.minimalima.co.il/yonit-tzuk/ https://www.minimalima.co.il/yonit-tzuk/#comments Thu, 30 Apr 2020 08:20:22 +0000 https://www.minimalima.co.il/?p=1875 את הבית שלי אתם כבר מכירים ממש טוב, אז היום החלטתי לפתוח פינה חדשה בה אני מארחת בתים מינימליסטיים! והיום התחלתי עם האחת והיחידה - יונית צוק.

The post הבית של יונית צוק – בתים מינימליסטים אמיתיים appeared first on מינימל אמא.

]]>
אני מתרגשת היום לפתוח פינה חדשה – בתים מינימליסטיים אמיתיים!

אחרי ההצלחה של סדרת סיור הבית המינימליסטי שלי הבנתי שגם הקוראים שלי בדיוק כמוני מחפשים לראות איך אפשר ליישם את הגישה המינימליסטית בבית.

את הבית שלי אתם כבר מכירים ממש טוב, אז היום אנחנו פותחים את פינת הבתים המינימליסטיים שלנו, בה אני מארחת חברים מינימליסטיים שמספקים לנו הצצה לבית המינימליסטי האמיתי שלהם!

וכדי להתחיל בגדול, אנחנו מתחילים היום עם האחת והיחידה – יונית צוק, הגורו של הבלוגרים בארץ, שממש במקרה גיליתי שגם היא חוטאת במינימליזם! למי שעוד לא הכיר – ליונית בלוג משוגע גדוש בידע מקצועי מעולה על עולם הבלוגים. 

יונית הציעה לי להתראיין אלי לבלוג ולספר לנו עליה ועל הבית שלה ואני קפצתי על ההזדמנות בשתי ידיים, בעיקר מתוך סקרנות לראות את הבית שלה!😄 בנוסף קיבלנו ראיון מרתק איתה, אז בואו נצלול פנימה.

בתים מינימליסטים אמיתיים - יונית צוק

היי יונית! לטובת הקוראים שעוד לא מכירים אותך, ספרי לנו קצת על עצמך, ומה את עושה ביום יום שלך?

אז אני יונית צוק, בכובע המקצועי אני הבלוגריסטית, יועצת ומרצה בתחום השיווק הדיגיטלי באמצעות תוכן בדגש על פלטפורמת הבלוגים.

אשת איש ואמא של מינימי ויוניקורנית.

איך הגעת לעולם המינימליזם?

אני קוראת המון, משלל אסכולות. הגעתי לעולם המינימליסטי לפני שלוש שנים מתוך מעקב אחרי תופעות שקרו בעולם.

נקלעתי לסרט "מינמליזם" שממש הוריד לי אסימון בתחום וגם הספר "ההיסטוריה של האיטיות" שהיה מרתק מאוד ובלעתי אותו בנחישות.  (על ההשפעה של הספר והסרט עלי אפשר לקרא פה)

אני חושבת שנבט המינימליזם הוטמע כשלפני שבע שנים טסנו לרילוקיישן של שנה בארה"ב, דבר ששינה את חיינו בכל כך הרבה אספקטים, אבל באספקט של המינימליזם הוא זה שגילה לנו שאפשר להנות יותר עם הרבה פחות. 

בגלל שזאת היתה נסיעה מטעמנו, טסנו עם תקציב סופר מוגבל ו7 מזוודות ל4 נפשות. זהו. הסתפקנו בריהוט מינימלי וריהוט יד 2 וללכת לסטארבקס היתה חוויה שנרשמה בספר ההוצאות שלנו. חיינו על תקציב מאוד מוגבל ומזל שכך, כי ארה"ב היא ארץ שקשה מאוד שלא להתפתה לקנות שטויות שלא צריך.

במקום זה, את הכסף בזבזנו על קמפינגים עם הבנות בסופי השבוע הארוכים.

רוב הזמן גם היינו עם רכב אחד, מה שהיה מאוד קשה אבל לא בלתי אפשרי.

כשחזרנו לארץ הבנו שהארגזים שהשארנו אצל ההורים למשמרת יכולים להשאר שם ופשוט התחלנו די מאפס.

שנה או שנתיים הסתדרנו עם אוטו אחד. המגדלור עבד ליד הבניין בו שכרנו דירה ואני עבדתי מהבית או מבתי קפה. ויתרנו על המון דברים שנראים לנו לא נחוצים כמו קומודה בכניסה לבית, שולחן קפה בסלון, ספריה בשבילנו, מליון בגדים או נעליים. זה לא שאין לנו, פשוט הכל בהגבלה. 

אנחנו מבזבזים על חוויות יותר מאשר על קניות. 

גילינו גם שפשוט יותר לנקות ככה את הבית ושבסופו של יום הוא נשאר מסודר.

הבית המינימליסטי של יונית צוק
צילום: אורטל אקרמן

האם את מגדירה את עצמך כמינימליסטית?

לא בטוח שאני נכנסת להגדרה הזאת כי אני אוהבת לאכול במסעדות טובות ולבזבז שם את הכסף, ואני אוהבת דירות שמעוצבות ממש יפה, אבל אני כן אוהבת לזרוק דברים מהבית חחח. אגב, גיליתי שאחת מתופעות הפוסט מנפוזה שלי זה לקחת שקית של זבל ולהעיף דברים שלא באים לי טוב בעין. 

לא תמיד בני המשפחה מרוצים מזה…

מצד שני, אני משתדלת לקנות בגדים כשאני צריכה, אין לי דבר כזה של קניה אימפולסיבית של בגדים. כשמדובר בבגדים, אני קונה בגדים איכותיים כי הם מוכיחים עמידות לאורך זמן. פעם בשנה אני הולכת עם אחותי לחנות מעצבים בזכרון ואנחנו קונות גרדרובה שמחזיקה מעמד לכמה עונות. אנחנו גם מחליפות ביננו פריטים. 

אני לא בטוחה שאני מינימליסטית בבגדים, מצד שני כמה זה הרבה? יש לי בממוצע 20 חולצות לכל עונה. 5~7 מכנסיים לכל עונה, זה הרבה? מעט? יש לי סוג אחד של נעל; מגף, סנדל, ספורט, כפכף, עקב, סניקרס. זה לא נראה לי מינימליסטי אבל גם לא מוגזם. 

איך היית מגדירה בית מינימליסטי?

אני חושבת שבית מינימליסטי צריך להרגיש בנוח לגרים בו. בגלל שעברתי בחיי 3 ארצות ו 13 בתים, אני מבינה שבית זה לא פיזי אלא תחושה.

בית בעיני צריך להיות פונקציונלי ונח. שכל אחד ימצא את הפינה הבטוחה שלו.

ומה את יכולה לספר לנו על הבית המינימליסטי שלך? מה הופך אותו למינימליסטי?

אין בו עומס. לכל דבר יש את המקום שלו.

הבית שלנו לא גדול ויש בו המון מקום כי הוא לא עמוס. 

החדרים של הבנות מבולגנים חחחח וגם יש שם שטויות, אבל זה חור שחור, לא משנה כמה נפנה את החדרים שלהן, תמיד יש עוד ג'אנק.

נגיד כלי מטבח, אין לי כלי מטבח יפים לאירוח, כל הכלים שלנו של היומיום הם כלי האירוח. מבחינתי מה שעושה כיף באירוח זה השיחה, האוכל, החברים. כלי אירוח יסבכו אותי מבחינת ההכנות וכו, יקח לי זמן מחשבה מיותר מבחינתי.

לפני כמה זמן טיפלנו בממ"ד. הוא הפך לחדר בלאגן לא נורמלי. ירשנו מהדיירים הקודמים שולחן שהיה מחובר לקיר ומעולם לא פירקנו אותו. יום אחד חטפתי קריזה על הבלאגן והכרחתי את המגדלור להיפטר מהשולחן הזה. וואלה, להפטר משולחן זה סיפור רגשי לא קטן. אבל זה היה צעד כל כך חכם . פתאום יש מקום. נולד לנו חדר נוסף בבית. 

בשביל שהבית ירגיש נעים הכנסנו מלא עציצים לסלון. זה לא היה בבת אחת אלא התמכרות נעימה שלי ופתאום משלושה עציצים נוצר סלון עם 18 עציצים שעושים לנו שמח. 

הסלון של יונית צוק

האם הבית שלך תמיד היה מינימליסטי או שעברת תהליך של סינון וניפוי?

כשהתחלנו לצאת אני והמגדלור היתה לנו דירה עמוסה בדברים מיותרים. ספריה שחורה עמוסת שטויות וספרים, טלוויזיה שתפסה חצי סלון, אופניים בחדר בלאגן, בגדים בכל מקום, נרות… ואז הצטרפו הצעצועים האינסופיים של הבנות, אלבומים, כלוב טיסה של הכלב וצעצועים שלו… בקיצור כמו שזה נשמע ככה זה הרגיש. צפוף ומיותר. 

השינוי נעשה לפני שש שנים עם החזרה לארץ. גם לא היתה לנו פרוטה שחוקה לבזבוז וגם הבנו שזה לא הכרחי. 

מה היתרונות לדעתך בבית מינימליסטי?

קל לסדר, כיף בעין, חסכוני. 

מה היית ממליצה למי שרוצה גם לאמץ לעצמו הרגלים מינימליסטים?

לזרוק דברים שלא נגעתם בהם בשנה האחרונה.

להעביר הלאה דברים שלא צריך ושלא תגעו בהם. אני עושה את זה עם ספרי קריאה ובגדים וזה כיף אמיתי. 

להתחיל עם משהו אחד בלבד ורק אז לעבור הלאה. לא בבת אחת. 

להתאים את המינימליזם האישי לאופי שלך, גמישות ולהיות באזורים האפורים כי אין נכון או לא נכון. מה שמתאים לך. 


תודה ענקית ליונית על הראיון, היה תענוג לארח אותך!

מה לקחתם מהראיון של יונית? תכתבו לי בתגובות.

וכדי להיות בטוחים שלא תפספסו את הבתים הבאים שיתארחו כאן בבלוג – הירשמו לניוזלטר פה בתחתית הפוסט.


יונית צוק:

אני יונית צוק, הבלוגריסטית, יועצת לשיווק דיגיטלי באמצעות תוכן, בפלטפורמת הבלוגים. אני גם אמא למינימי ויוניקורן אותן אפשר לראות באינסטגרם שלנו, ואשת מגדלור יקר.

The post הבית של יונית צוק – בתים מינימליסטים אמיתיים appeared first on מינימל אמא.

]]>
https://www.minimalima.co.il/yonit-tzuk/feed/ 11
סידור חדר משחקים – מינימליזם בצעצועים ומשחקים https://www.minimalima.co.il/minimize-kids-toys/ https://www.minimalima.co.il/minimize-kids-toys/#comments Thu, 16 Apr 2020 17:56:45 +0000 https://www.minimalima.co.il/?p=1692 מה עושים עם המשחקים? הכנתי לכם מדריך לצמצום המשחקים בבית, איך להשיג מינימליזם בצעצועים, איך לשתף את הילדים ומה לגבי רוטציה.

The post סידור חדר משחקים – מינימליזם בצעצועים ומשחקים appeared first on מינימל אמא.

]]>
מה עושים עם המשחקים? וואו, כמה פעמים שמעתי את השאלה הזאת! לילדים בימינו יש כמות אדירה של משחקים וצעצועים, הורים וילדים רבים מוצאים את עצמם טובעים בצעצועים ומוצאים שמטלת סידור חדר משחקים או איזור משחקים הופכת למושא ללחץ ועצבים.

בפוסט הזה תמצאו מענה לסוגיות שונות לגבי צמצום וסידור חדר משחקים וצעצועים – איך להפוך את חדר המשחקים או איזור המשחקים למינימליסטי יותר? כיצד לשתף את הילדים? ואיך להחליט מה נשאר ומה הולך? האם לזרוק או לעשות רוטציה?

למינימליזם במשחקים יש יתרונות רבים. אני כבר יכולה לספר לכם שאחרי שצמצמתי את חדר המשחקים שלנו אני מרגישה את ההקלה בכל יום כשאני מסדרת את המשחקים. סידור חדר המשחקים זאת מטלה שלוקחת דקות ספורות, והילדים לוקחים בה חלק בלי בעיה. ועל שאר היתרונות נרחיב מיד.

סידור חדר משחקים וצעצועים

צמצום הגירויים

רובנו כבר שמענו בעבר שיש להימנע מעודף גירויים בסביבת הילד. אני יכולה לאשר שראיתי במו עיניי כיצד יכולות המשחק העצמאיות של הילדים שלי השתכללו, ושהם יכולים לשחק בכל משחק למשך זמן רב יותר, כשיש פחות גירויים מסיחי דעת בסביבתם. ממש כמו שאנחנו עובדים טוב יותר בסביבת עבודה נקיה ומסודרת. (וזה עוד בלי להזכיר את התרומה להתפתחות היצירתיות)

ובכנות, אם סידור חדר משחקים או פינת המשחקים זאת מטלה מלחיצה עבורינו ההורים – איך אנחנו יכולים לצפות מהילדים להתמודד איתה? תהיו בטוחים שגם הם מרגישים מוצפים כשאנחנו מזכירים להם שצריך לסדר קצת לפני שאפשר להמשיך לשחק.

אם הגעת לפה, אני מאמינה שהרעיון של צמצום המשחקים קורץ לך. סידור חדר משחקים או פינת המשחקים בכמה דקות בודדות נשמע מבטיח, והרעיון שיכולות המשחק של הילדים ישתפרו זה בונוס לא רע.

אבל כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים להתחיל בהתחלה – להוציא את הגירויים. וזה אומר להוציא משחקים מהבית.

צמצום וסידור חדר משחקים - קופסת צעצועים

של מי הצעצועים האלה? שלנו או של הילדים?

לפני הכל רציתי להפנות את תשומת הלב לסוגיית השייכות, מהסיבה שאני חושבת שכדאי לתת על זה את הדעת, והתשובות שלנו לעצמנו עשויות לעזור לנו בתהליך הזה.

למי שייכים הצעצועים האלה? ואני מדברת פה בעיקר על ילדים קטנים שהם פחות עצמאיים ובטח שאין להם כסף לקנות לעצמם צעצועים. למי יש את האחריות על החפצים האלה? מי מחליט כמה צעצועים יש לילדים, ואיזה?

כמובן שזה עניין של גישה, ואין פה תשובה נכונה. אבל אני חושבת ששווה לחשוב על זה רגע.

מבחינתי זה איפשהו באמצע הסקאלה, עם נטיה גדולה לכך שהם שייכים לי. כל עוד יש לי את היכולת לשלוט בזה אני זאת שקובעת איזה צעצועים נכנסים הביתה, איזה תכנים מתאימים לי להכניס ואיזה לא, ואני גם זאת שקובעת מה יוצא מהבית. אבל עד גבול מסוים.

יחד עם זאת, חשוב לי שתהיה להם תחושת בעלות על חפצים, שהם ירגישו חשובים ומשמעותיים בבית, וכמו שיש דברים שהם של אבא ואמא כך יש גם דברים שהם שלהם. הם גם שניים, וחשוב לי שלכל אחד יהיו דברים שהם שלו ולא של שניהם. יש להם צעצועים שהם באמת רק שלהם ואני לא נוגעת בהם לא משנה כמה אני רוצה. (ולפעמים הבחירות שלהם תמוהות בעיניי, אבל אני מכבדת את ההחלטות שלהם). וכמובן – ללמד אותם לקחת אחריות על דברים ולשמור עליהם.

הדברים האלה משתנים בין בית לבית ובין משפחה למשפחה, ושווה לחשוב עליהם קצת.

שיטות לניפוי, צמצום וסידור חדר המשחקים - טרקטור צעצוע

שיטות לניפוי, צמצום וסידור חדר משחקים

אחרי שהרהרנו מעט בסוגיית השייכות, בואו ניגש לעניין. היתרונות של כמות משחקים מינימלית כבר ברורים לנו, ועכשיו הגיע הזמן לתקוף את סוגיית הכיצד. כיצד נצמצם את כמות המשחקים שלנו?

כמה מילים על רוטציה במשחקים

לא מעט הורים מיישמים את שיטת הרוטציה (רווחת מאוד בקרב הורים מהזרם המונטסורי): תצוגה מתחלפת של מספר צעצועים ומשחקים, כאשר שאר המשחקים נמצאים באחסון, ובכל כמה שבועות מחליפים בין המשחקים שברוטציה ובתצוגה.

היתרון ברור – הילדים בכל פעם מגלים מחדש את המשחקים שהיו באחסון, כשהמשחקים הקיימים משעממים אותם אפשר להחליף, ותמיד לשמור על תחושת חידוש, ריגוש ועניין.

אם זה נשמע לכם כמו פתרון – לכו על זה! אני יודעת שהרבה הורים מרוצים מכך.

לי באופן אישי זה ממש לא מתאים ממספר סיבות:

  1. דורש ממני הרבה התעסקות – לאחסן, להחליף, לסדר, לנהל מלאי כפול של צעצועים.. אני בעניין של צמצום המשימות בחיי, אני רק מחפשת איך אפשר להפוך את החיים לפשוטים יותר, ואני לא מעוניינת בעוד משימות.
  2. אני דווקא לא רוצה להרגיל את ילדיי לתחושת ריגוש וחידוש מתמדת. אני אוהבת לראות אותם מפיקים את המיטב מאותם צעצועים, ממציאים אותם מחדש, נותנים להם שימושים חדשים! אני מאמינה שהשעמום הוא כלי חיובי עבורם ואני לא רוצה להרחיק אותם מהתחושה הזאת.
  3. אני רוצה שיהיו לי פחות חפצים בבית. 
דומינו - לוקחים החלטות על ניפוי משחקים

איך ניגשים להחלטה – מה לנפות?

קודם כל אנחנו נחשוב על – כמה צעצועים אנחנו רוצים שיהיו לנו? ואני מציעה לחשוב בעיקר על כמה מקום אנחנו רוצים להקדיש למשחקים? למשל אם יש לכם כוורת משחקים – תחליטו שזה המקום שאתם מקצים למשחקים, בלי זליגה החוצה. כמובן שכל אחד מחליט על גודל המקום בהתאם לרצונות וההעדפות שלו.

ובמקום להחליט איזה צעצועים אתם מוציאים, תתמקדו באיזה צעצועים אתם רוצים לשמור.

ועכשיו אפשר לקחת קופסאות ופשוט להיפרד מכל מה שהילדים לא באמת משחקים בהם, להשאיר רק את מה שבאמת נותן ערך. ולעשות זאת במינון. גם אם הוא מת על פאזלים, לא צריך עשרה פאזלים שונים. ילדים נהנים להרכיב את אותם שני פאזלים שוב ושוב, הם אוהבים את החזרתיות.

עצה חשובה – תעשו את זה מהיר, ובלי התלבטויות ארוכות. לא צריך להחזיק כל צעצוע ביד ולהתלבט לגביו כמה הוא משוחק. תהיו כנים עם עצמכם! אם הילד מוציא את הצעצוע פעם ביום ומשחק בו כמה דקות ספורות – זה לא נחשב שהוא משחק בו. זה גירוי מיותר..

ותזכרו – אם אתם מרגישים שהצעצוע הזה מיותר כרגע, אין מה לשמור כי אולי בהמשך הילדה תחליט שבעצם היא כן אוהבת בובות ותהיה חסרה לה בובה כזאת. אם תחליטו לשמור אותו אתם בעצם משהים את ההחלטה לפעם הבאה שתסדרו את חדר המשחקים, ואז תצטרכו להתמודד איתה שוב.

ומה עושים עם המשחקים המנופים?

בסידור חדר משחקים המשחקים לא הולכים לשום מקום - סירות נייר

הצעצועים לא הולכים לשום מקום! שיטת האחסון

זאת השיטה האהובה עלי, בעיקר לילדים שנקשרים למשחקים ולהורים שפוחדים לעשות טעויות.

את כל מה שהחלטנו שמיותר – אנחנו שמים בקופסאות גדולות ומאחסנים לחודש – חודשיים. המשחקים לא הולכים לשום מקום! אם בעוד חודש הוא פתאום יזכר שהיו לו שני תנינים ולא רק אחד – תמיד אפשר ללכת לאחסון ולהוציא אותו משם. זאת השיטה הכי בטוחה שיש.

כעבור חודש חודשיים אתם כבר תראו בעצמכם שב99% מהדברים לא נגעתם, ואפשר להעביר אותם הלאה בלב שקט לילדים אחרים שיהנו לשחק בהם.

חשוב מאוד: כדאי מאוד להימנע מלתת לילדים גישה חופשית לאחסון הזה, כי החפצים פשוט יתגלגלו בחזרה הביתה… בדרך כלל אני אוהבת להמליץ להוציא דברים מהבית כמה שיותר מהר בדיוק בגלל הנטיה של חפצים למצוא את דרכם חזרה כל עוד הם בתוך הבית. אבל כאן מדובר בנושא רגיש, בכל זאת מעורבים כאן רגשות של ילדים. עשו זאת בזהירות.

האם הילדים נקשרים לצעצועים שלהם? דובי

כמה לשתף את הילדים בתהליך סידור חדר המשחקים?

עוד סוגייה חשובה מאוד, וגם כאן אין לי תשובה חד משמעית. התשובה שלי תהיה תלויה בגיל ובאופי של הילד או הילדה.

בגילאים צעירים מאוד, נניח עד גיל שנתיים, אני לא חושבת שיש לזה המון חשיבות. לרוב הם אפילו לא ישימו לב שנעלמו משחקים, ואם הם ישימו לב זה לרוב יהיה לחיוב – הם יתלהבו מהסידור החדש של המרחב והאפשרויות שזה פותח להם.

בגילאים גדולים יותר (וכאן המקום להזכיר שהילד ה"גדול" שלי רק בן שלוש וחצי) זה כבר יותר תלוי באופי של הילד או הילדה.

אם אתם יודעים שלילד או לילדה שלכם יש נטיה להיקשר לחפצים ומשחקים, הייתי עושה מאמץ כן לשתף אותם בתהליך. אני כמובן לא נכנסת כאן לעניינים של חינוך הילדים, קטונתי. אבל באופן אישי אני מציבה עובדה שאנחנו צריכים להיפרד מכמה מהמשחקים, מסבירה את הרציונל (יש לנו יותר מדי, קשה לנו לסדר, אתם כבר לא משחקים בכל המשחקים, ויש ילדים שישמחו לשחק במשחקים האלה), ועוזרת להם בתהליך ההחלטה.

לאט, ובזהירות.

אני יודעת שזה נשמע לכם מופרך, אבל גם ילדים קטנטנים יכולים לשתף פעולה בתהליך כזה. אני עשיתי את זה עם ה"גדול" שלי בגיל שלוש, וגם חברות בקבוצת הפייסבוק מספרות שעשו את זה עם ילדים בגילאים דומים.

גם לא הזיק בכלל שקיבלנו במתנה לא מעט משחקים שהגיעו מבתים אחרים אחרי סינון – משחקים שהוא מאוד אוהב, ועזרו לי להבהיר לו את הנקודה שכמו שאנחנו מקבלים משחקים אנחנו גם נותנים.

ובכל מקרה, בעיקר בגילאים הקטנים – אפשר וכדאי לשלב בין סינון משותף איתם, לבין סינון שאנחנו עושים בלעדיהם – של דברים שאנחנו פשוט יודעים שהם אפילו לא ישימו לב.

וביום שאחרי

כנראה שזה יקח זמן להגיע לשם, אולי ידרשו כמה סבבים של ניפויים. אבל בסופו של דבר תגיעו לכמות צעצועים שהיא סבירה עבורכם.

תיהנו מזה, תעריכו את תחושת ההקלה האדירה שהגיעה וכמה סידור חדר המשחקים קל עכשיו!

ועכשיו נשאר רק לשמר. אנחנו נסביר לילדים שזה המקום שיש לנו בבית לצעצועים. יש לנו רק כך וכך מקום. אז אם מגיעים צעצועים חדשים אנחנו נחליט ביחד איזה צעצועים הם צריכים למסור לילדים אחרים או להעביר לאחסון.


אני מקווה שהפוסט תרם לכם. אתם מוזמנים לבקר בסיור בחדר המשחקים שלנו, ואשמח לשמוע מכם בתגובות מה עמדתכם לגבי צמצום משחקים של הילדים.

The post סידור חדר משחקים – מינימליזם בצעצועים ומשחקים appeared first on מינימל אמא.

]]>
https://www.minimalima.co.il/minimize-kids-toys/feed/ 6
חדר ילדים מינימליסטי https://www.minimalima.co.il/kids-room/ https://www.minimalima.co.il/kids-room/#respond Thu, 09 Apr 2020 16:58:28 +0000 https://www.minimalima.co.il/?p=1666 הגענו לרגע בסיור הבית שלנו בו אני לוקחת אתכם לחדר הילדים שלנו! אחרי שכבר ביקרתם בסלון שלי, בחדר השינה והמקלחת ובחדר המשחקים… החלק הבא בסיור הוא חדר הילדים. מי שכבר מכיר את הסיפור שלי יודע שהבית שאנחנו נמצאים בו הוא בית שגילינו שהוא גדול למידותינו. אחרי שהוצאתי את כל הדברים מהבית גיליתי שרובו ריק. אנחנו […]

The post חדר ילדים מינימליסטי appeared first on מינימל אמא.

]]>
הגענו לרגע בסיור הבית שלנו בו אני לוקחת אתכם לחדר הילדים שלנו!

אחרי שכבר ביקרתם בסלון שלי, בחדר השינה והמקלחת ובחדר המשחקים… החלק הבא בסיור הוא חדר הילדים.

מי שכבר מכיר את הסיפור שלי יודע שהבית שאנחנו נמצאים בו הוא בית שגילינו שהוא גדול למידותינו. אחרי שהוצאתי את כל הדברים מהבית גיליתי שרובו ריק. אנחנו אמורים לעבור ממנו לדירה קטנה יותר. למעשה, תאריך המעבר שלנו היה כבר לפני שבועיים, אבל בעקבות הקורונה החלטנו שהכי הגיוני לכולם זה להישאר פה עוד קצת עד יעבור זעם.

אבל הנה, זכיתי בהזדמנות לצלם לכם עוד חלק בבית – חדר הילדים המינימליסטי.

מתחילים מהכניסה לחדר – ומה שרואים מהכניסה זה פחות או יותר הכל.

חדר ילדים מינימליסטי
מבט מהכניסה לחדר

כל עוד אנחנו גרים בבית הזה, יש לנו היכולת להפריד בין המשחקים לבין חדר השינה. בחדר השינה נמצאים רק ספרי הילדים, וכל המשחקים נמצאים למטה. בדר"כ גם אין זליגה של צעצועים לחדר הזה, מלבד כמה צעצועים שהם לוקחים איתם לישון.

אין מקום כמו הבית, גם אם הוא זמני

עיצוב חדר ילדים מינימליסטי
גם המיטות מינימליסטיות

מי שעקב כבר יודע – עיצוב זה לא הצד החזק שלי ושל הבית הזה. התחושה פה היא תמיד תחושה מאוד זמנית. ולמרות שאנחנו כבר שלוש שנים כאן, כל הזמן הרגשנו שאין טעם להשקיע כי אנחנו תיכף עוזבים. אז כן, הכל זמני ואפילו וילונות לא תלינו. פשוט עוד לא הגענו לזה.

אבל במקביל לכך שהתחושה שלנו בבית היא זמנית כזאת, אנחנו כולנו מרגישים כאן הכי בבית.

ואני יודעת שאתם לא הייתם רוצים לחכות עד שאסיים לסדר את הבית כדי לראות אותו. אנחנו לא כאן בשביל תמונות של בתים מפונפנים, אלא בשביל המציאות. אני תמיד רוצה לראות איך בתים של מינימליסטים באמת נראים. וככה זה באמת נראה אצלנו.

ספרים, ספרים

ספרי ילדים מינימליסטים
שוב שכחתי לסדר בשבילכם

כל ערב אחרי האמבטיה אנחנו קוראים ספרים. זה אחד החלקים הכי כיפים ביום שלנו, וגם עכשיו בימי הקורונה אנחנו לא מוותרים על זה (וגם אם היינו מעוניינים לוותר, אין סיכוי שהילדים היו מוותרים).

בעבר, כל ספר שחשבתי שיעניין אותם הייתי קונה. במבצעים, באתרים זולים… אני אוהבת ספרים, וגם הם. וספרים זאת קניה שכל כך קל להצדיק לעצמנו! קצת רגשות אשמה מתובלים בתחושה שאנחנו דואגים להתפתחות שלהם ולהעשרת עולמת התרבותי, והופ – עוד קניה של ארבעה ספרים. אפשר למצוא ספרי ילדים לעתים קרובות במחירים כל כך זולים, שזה באמת מפתה.

עם הזמן התחלתי לסנן עוד ועוד את מדף הספרים, כי כשהיו לנו המון ספרים – לא באמת הצלחנו לקרוא את כולם.

גיליתי שבספריה יש את כל הספרים שאי פעם רציתי. אז עשינו מנוי לספריה והתחלנו להחליף – בכל שבוע שני ספרים חדשים מגיעים הביתה. אם הם טובים – קוראים אותם בלי הפסקה. אם הם פחות טובים – ממילא מחליפים. והאמת שנחשפנו כך להמון ספרים טובים שלא היינו קונים סתם ככה.

בימים אלה כשאנחנו סגורים בבית, מן הסתם אין ספריה. אנחנו קוראים יותר את הספרים שיש לנו, והם מספיקים לנו בהחלט. אנחנו אפילו לא מגיעים לכולם ואני כבר יודעת שבקרוב אוציא עוד קבוצה של ספרים.

בנוסף, רכשנו לאחרונה ספר דיגיטלי וגילינו שזה ממש נחמד. כך שאם יתעורר לנו צורך בעוד ספרים – תמיד אפשר להשיג.

פתרונות ארוכי טווח

עיצוב חדרי ילדים מינימליסטים
שידת הבגדים

את שידת האיקאה הזאת קנינו כשמעיין נולד, מתוך מחשבה שאחרי שהוא יגדל היא תוכל לשמש אותנו כרהיט לכל דבר ולא רק כשידת החתלה.

(בהמשך, בגלל שעברנו לבית הנוכחי בו יש שתי קומות, קנינו שידת התחלה יד שניה ב200 ש"ח לקומה התחתונה, כדי שלא נצטרך בכל פעם לעלות למעלה כדי להחליף חיתול.)

השידה הזאת התבררה באמת כקניה מאוד מוצלחת! היום היא מאחסנת בתוכה את כל הבגדים של שני הילדים – חורף וקיץ.

מאחר והשידה הזאת קצת פחות עמוקה משידת החתלה סטנדרטית, שום משטח החתלה לא התאים לה. לכן נאלצנו למצוא פתרון יצירתי – ואני שמחה לספר שמדובר בניצחון מוחץ:

משטח ההחתלה שלנו הוא מזרן עריסה פשוט, כזה שעולה 40 ש"ח. מדובר בלא פחות מלהיט! זול, קל לניקוי, סדין עריסה מתלבש עליו בקלות כך שאפשר פשוט להחליף אותו (וגם להתאים לצבעי החדר), והוא עטוף בשעוונית כך שאם יש תאונה אין בעיה לנקות (ובשבועות הראשונים יש תאונות בשפע…). אם אתם מתכננים עוד ילד, אני מציעה את הפתרון הזה בחום. למה משטח החתלה עולה 200 ש"ח?

החדר המינימליסטי של הילדים

וכדי שהסיור יהיה שלם – מבט לכיוון הדלת. כאן ניתן למצוא את ארון האחסון שלנו – מעילים, שמיכות, קופסת סנטימנטים… הכל כאן.


כרגיל, נהנתי לארח אתכם אצלי בבית. אם עוד לא ראיתם את שאר הסיור אני מזמינה אתכם לבקר בשאר החדרים.

ומי שחד במיוחד בוודאי הבחין שהחדר החסר הוא המטבח! אז כן, אני בהחלט מתכננת סיור במטבח אבל זה החלק הכי מסובך בשבילי. עוד לפני הקורונה זה היה מסובך כי יש שם הכי הרבה דברים, ועכשיו זה בכלל מסובך כי תמיד יש שם ילד! וכן, כמובן שהצטיידנו בעוד קצת אוכל בימים אלה.

ומצד שני, עכשיו כשנשארו בדירה הזאת לעוד מספר חודשים, אני בטוחה שאצליח להעלות גם את סיור המטבח. כדאי להירשם לניוזלטר כדי לא לפספס את הסיור במטבח המינימליסטי שלי.


חלקים נוספים בסדרה:
סלון מינימליסטי
חדר שינה מינימליסטי
חדר משחקים מינימליסטי
מטבח מינימליסטי

The post חדר ילדים מינימליסטי appeared first on מינימל אמא.

]]>
https://www.minimalima.co.il/kids-room/feed/ 0
על השעמום (או: הורות בימי קורונה) https://www.minimalima.co.il/boredom/ https://www.minimalima.co.il/boredom/#comments Thu, 26 Mar 2020 20:29:39 +0000 https://www.minimalima.co.il/?p=1576 בשבוע האחרון אני כמעט ולא מפעילה את הילדים. כן, ממש כך. למרות שביום הראשון לקייטנת הקורונה תכננתי לו"ז מדוקדק, לאט לאט הרגשתי שהם פחות ופחות רוצים בכך, והלו"ז התמסמס לו. נשארו כמה עוגנים קבועים בלו"ז, כמו שיעור יוגה אחרי השנ"צ, טיול קבוע בחוץ (נכון לכתיבת שורות אלה עדיין מותר), זמנים קבועים לארוחות ונשנושים, אבל רוב […]

The post על השעמום (או: הורות בימי קורונה) appeared first on מינימל אמא.

]]>
בשבוע האחרון אני כמעט ולא מפעילה את הילדים. כן, ממש כך. למרות שביום הראשון לקייטנת הקורונה תכננתי לו"ז מדוקדק, לאט לאט הרגשתי שהם פחות ופחות רוצים בכך, והלו"ז התמסמס לו. נשארו כמה עוגנים קבועים בלו"ז, כמו שיעור יוגה אחרי השנ"צ, טיול קבוע בחוץ (נכון לכתיבת שורות אלה עדיין מותר), זמנים קבועים לארוחות ונשנושים, אבל רוב היום פנוי מ"משימות".

במהלך השבועיים האלה הופגזתי בקבוצות השונות באין סוף רעיונות ליצירה, הצגות, מערכי מפגש בנושא האביב ופסח והקורונה, משחקים שונים שאפשר ליצור עם הילדים ואז לשחק.. ומה לא! באמת, ההסגר הזה הוציא מכולם את המיטב, אני גיליתי שחלק מחברותי הטובות ביותר הן בכלל גננות-על במסווה! והילדים עסוקים ומועסקים.

אבל לנו כמשפחה זה לא כל כך התאים.

אני כבר הרבה זמן רוצה לכתוב כאן קצת על התפיסה שלי לגבי ילדים, הפעלות, משחקים ושעמום – ועכשיו זה תזמון מצוין.

צריכת תוכן אובססיבית
Photo by Evert van Duijn on Unsplash

צריכת תוכן אובססיבית

זה לא סוד שעם כניסת הסמארטפונים והטכנולוגיה לחיינו אנחנו נמנעים משעמום בכל מחיר. בכל המתנה ולו הקצרה ביותר אנחנו מיד שולפים, מתעדכנים, גוללים.

במקביל, אנחנו צורכים תכנים ללא הכרה בכל הפלטפורמות האפשריות, בכל זמן נתון. בזמן נהיגה ובישולים מקשיבים לפודקאסטים או לרדיו, בזמן שאנחנו עם הילדים אנחנו מתעדכנים בפייסבוק ובטוויטר, בזמן ארוחת צהריים צופים ביוטיוב או סרטוני טד, כשמקפלים כביסה נטפליקס… בקיצור, היום שלנו עמוס בתכנים.

ההמנעות שלנו מזמנים מתים וצריכת התוכן האובססיבית מונעת משני גורמים שמזינים זה את זה:

  • חוסר היכולת שלנו לשאת שעמום
  • תרבות ה- hustle – תרבות העבודה הקשה בכל מחיר. עליה ארחיב בפוסט נפרד בהמשך. הירשמו לניוזלטר כדי לא לפספס.
המנעות משעמום
Photo by Majid Gheidarlou on Unsplash

המנעות משעמום

התרגלנו לפחד מן השעמום. השעמום הוא תחושה לא נעימה שאנחנו מנסים לסלק מאיתנו ברגע שהיא מופיעה. אנחנו לא רוצים להתמודד איתה אלא להרחיק אותה.

גם כהורים אנחנו חרדים משעמום אצל ילדים – כשהם משועממים הם מציקים לנו, מציקים לאחים, מתחילים להרוס את הבית… ואנחנו כהורים מיד מנסים להפיג את השעמום הזה.

הרבה פעמים זאת הנקודה שבה נשאף להוציא את הילדים לטיול, לגינה, לחבר. ועכשיו כשאפשרויות האלה כבר לא כל כך קיימות, הורים רבים משתדלים למלא את הזמן של הילדים בפעילויות כדי להימנע מהשעמום.

יתרונות השעמום
Photo by Johannes Groll on Unsplash

יתרונות השעמום

אבל למעשה לשעמום יש יתרונות רבים! במחקרים אחרונים הוא מקושר לפיתוח כישורים קוגניטיביים, ויש לשעמום תפקיד חשוב בפיתוח כישורי היצירתיות, קבלת החלטות ופתרון בעיות.

ג'.ר.ר. טולקין סיפר בראיון שהרעיון של ההוביט עלה במוחו בזמן שהשתעמם עד אימה בבדיקת מבחנים של תלמידים, וכך מתוך השעמום נולדה לה קלאסיקה ספרותית.

לא סתם אומרים שהרבה רעיונות טובים מגיעים בזמן המקלחת – זה המקום היחיד שאנחנו לגמרי לבד בו, בלי גירויים חיצוניים. אחרי שסיימנו לקרוא את האריזות של בקבוקי השמפו, נשארנו רק עם עצמנו ועם המים. אפילו גאונים כמו ארכימדס צריכים מפעם לפעם זמן פנוי לבד עם המחשבות שלהם כדי להגיע להברקות. 

גם אני מוצאת שהמון רעיונות טובים שלי מגיעים בזמן פעילות גופנית, או סתם בזמן שאני יושבת עם עצמי. אני אולי לא ארכימדס או ג'.ר.ר. טולקין אבל בעולם הפרטי והקטן שלי יש לי כמה רעיונות טובים. 🤓 ורובם הגיעו בזמן ריצה, או בזמנים מתים אחרים.

השעמום טוב גם לנו, וגם לקטנים. אין צורך לפחד משעמום שלהם. בתור אמא מינימליסטית שדוגלת בשעמום אני יכולה להבטיח לכם שראיתי במו עיניי כיצד השעמום היטיב עם ילדיי. כשאני נותנת להם להשתעמם אני רואה את הפתרונות שהם מייצרים לעצמם – משחקי עומק נהדרים. מאחר ואין לנו המון משחקים בבית, הם גם נאלצים למצוא פתרונות לחפצים שאין להם – והם עושים זאת נהדר! אם חסר להם משהו למשחק הם יכולים לבנות אותו, לדמיין אותו, או למצוא פתרון אחר. והם תמיד מוצאים פתרונות נהדרים.

על השעמום
Photo by Mario Caruso on Unsplash

מה אני ממליצה לעשות?

ברמה האישית – לחבק את השעמום.

זה נכון, שעמום זאת לא תחושה נעימה. היא מציקה לנו בבטן ומגרדת לנו בראש, והאינסטינקט הראשוני שלנו הוא להילחם בה ולהחליף אותה במשהו אחר – לרוב חיצוני.

אבל האובססיה שלנו לצריכת תוכן מרחיקה אותנו מהכאן ועכשיו, אנחנו צורכים תוכן בכל כך הרבה פלטפורמות ובכל שלב ביום, זה גורם לנו גם להיות פחות סלקטיביים בתכנים שאנחנו צורכים. לדוגמה, לאחרונה התחלתי לנסוע ברכב בלי רדיו. פשוט אני והכביש. ובזמן הנסיעה המחשבות שלי נודדות ומטיילות באופן ספונטני. זאת תחושה נפלאה להיות עם הראש שלי!

ומה לגבי מדיטציה? אני מודה שעוד לא הצלחתי להכניס מדיטציה לחיי באופן שגרתי, אבל מי שיכול – זה בוודאי דבר מדהים. קיבלתי המון המלצות על אפליקצית Headspace ואני בהחלט מתכוונת להתנסות בה.

שעמום לילדים
Photo by Angelo Pantazis on Unsplash

ומה עם הילדים?

בשבועיים האחרונים יותר ויותר מצאתי שהילדים נסחפים לעולם המשחקים שלהם, ושאני לא רוצה להפריע להם בהפעלות שלי.

למעשה, 

אני מוצאת שרוב היום אנחנו פשוט עושים "כלום". 

ומתוך הכלום הזה הם מוצאים את עצמם ומוצאים פתרונות – ממציאים את עצמם מחדש. פתאום ממציאים משחק חדש עם המשחקים שכבר יש להם, פתאום מביאים חוברת צביעה וצבעים, פתאום מוצאים שימוש חדש לקופסת הקרטון שמסתובבת פה כבר שבועיים… 

בתור אמא לילדים קטנים אני מרגישה שהתפקיד שלי הוא לא לבדר ולהעסיק אותם, וגם לא ללמד אותם. אני פה כדי להיות מקום של ביטחון ורגיעה, אני מתווכת להם את המצב המוזר הזה ובכלל את העולם, והלמידה שלהם מגיעה באופן טבעי. הם לומדים ממני איך להתנהג ואיך להגיב למצבים שונים, אבל אין לי תוכניות דידקטיות עבורם. אני לא מלמדת באופן אקטיבי אלא אם יש דרישה מהצד שלהם.

אז אני לא מפעילה אותם, לא מוציאה משחקים חדשים, לא שולפת שפנים מהכובע ברגעים מתים – והם לא מצפים לכך. אין להם ציפיה שאמא "תציל" אותם מהשעמום ותספק בידור לכל המשפחה, זאת פשוט לא אפשרות עבורם. ולכן הם נאלצים להיות יצירתיים ולמצוא בעצמם איך להפיג את השעמום.

והם עושים את זה כל כך יפה! כן, לפעמים הם עושים דברים שפחות מוצאים חן בעיניי, כמו לצייר על הקירות או להדביק פלסטלינה לרצפה. אבל אני נושמת נשימה עמוקה ונזכרת שזה רק צד אחד של המטבע, ובצד השני אני פשוט מתמוגגת מלהתבונן בהם משחקים, ממציאים, פותרים, ומשכללים את יכולות הדמיון שלהם!

הבוקר מעיין (בן 3 וארבעה חודשים) שיחק לבד ב"מפרץ ההרפתקאות" במשך שעתיים. הוא בנה בית ענקי ממגנטים עם מגלשות, הבית של הכלבים. הכלבים נכנסו לבית ואז יצאו ממנו למשימות שונות. לא היו לו מכוניות לכלבים, אז הוא בנה מכוניות מהמגנטים. בכל מקום שאליו הגיעו הכלבים הוא בנה את המשימה הבאה. ובכל פעם שהיה חסר לו משהו למשחק – הוא יצר אותו לעצמו. המשחק שלו היה כל כך מפורט ומרתק עבורו, שלא הצלחתי לנתק אותו מהמשחק גם כשרציתי. אם היום שלו היה מלא בהפעלות יזומות, מתי הוא היה מספיק לשחק משחק עומק ולפתור כל כך הרבה בעיות? 


ספרו לי בתגובות מהי עמדתכם לגבי השעמום – האם גם אתם מרגישים שאתם צורכים תוכן ללא היכר? הייתם רוצים להיות יותר סלקטיביים? והאם גם אתם חוששים משעמום אצל הילדים?
ואם נהניתם מהפוסט הזה אני בטוחה שתיהנו גם מהפוסט הבא בסדרה שיעסוק בתרבות ה-hustle. מומלץ להירשם לניוזלטר כדי לא לפספס.

The post על השעמום (או: הורות בימי קורונה) appeared first on מינימל אמא.

]]>
https://www.minimalima.co.il/boredom/feed/ 15