איך מתחילים? איך מוצאים זמן? ומה עושים עם החפצים?

איך מתחילים במינימליזם?

החלטתם להתחיל את המסע? אני מקווה שהסיפור שלי נתן לכם קצת השראה ורצון לפשט את חייכם. ואם אתם בעניין, הצעד הבא אחרי קריאה והשראה יהיה בדרך כלל להתחיל לסנן! לעבור על הדברים בבית ולהוציא את הדברים המיותרים.

איך מתחילים במינימליזם

אבל איך נתחיל? באיזו גישה כדאי לנקוט כדי להתניע את התהליך הזה?

יש לא מעט גישות לעניין – יש שיגידו שכדאי להתחיל מחדר/ארון מסוים, שיטת קון מארי לסידור הבית תציע לך ללכת לפי קטגוריות – כל הבגדים בבית, כל הספרים בבית וכן הלאה. ואני מציעה פשוט להתחיל. ממה? מהחפצים שהכי פחות מכאיבים.

אנחנו נסתובב בבית ונחפש פינות שיש בהן כמות של חפצים מיותרים שהפרידה מהם תהיה מהירה וקלה! בלי כאבים, בלי חרטות ובלי רגשות אשמה. ככה אנחנו מתרגלים את שריר הניפוי שלנו ונכנסים לגרוב. 

לא לדאוג, למזכרות ולחפצים הסנטימנטלים עוד נגיע בהמשך הדרך. כשנהיה מיומנים.

ואיך נמצא זמן לכל התהליך הזה בשגרת החיים העמוסה שלנו? ועוד עם ילדים קטנים?

התשובה שלי היא שזה מגיע ביחד. צריך פשוט להתחיל. ברגע שמתחילים ומרגישים את ההקלה העצומה, המוטיבציה להמשיך מתגברת והזמן מוצא את עצמו.

כשאני הייתי בשיא הטיהור בבית לא יכולתי להפסיק! הייתי קמה בבוקר, ובזמן שצחצחתי שיניים מפנה עוד כמה דברים מהמדף באמבטיה. בזמן שהילדים שיחקו באמבטיה אני פיניתי מגירות שלמות של תרופות וצעצועי אמבטיה (כמובן תוך כדי השגחה מלאה באמבטיה אמא!). בזמן שהילדים אכלו ארוחת ערב סידרתי עוד ארונית אחת במטבח. וכך הלאה. המוטיבציה שלי להיפטר מדברים היתה כל כך גדולה שזה היה הדבר שהכי רציתי לעשות!

ככל שיותר דברים יצאו מהבית, כך אני הרגשתי יותר טוב. ככל שהרגשתי יותר טוב, כך המוטיבציה שלי להמשיך להוציא דברים גדלה. והזמן פשוט מצא את עצמו.

מינימליזם - פשוט להתחיל

מה היופי בשיטת ה"פשוט להתחיל"?

  • הצלחה מהירה! אין על תחושת ההישג כשאנחנו משלימים משימה. בשיטה הזאת אנחנו יכולים להתביית על קופסה אחת או מדף אחד, לסנן ולנפות את התוכן שלו ולהרגיש שממש נכנסנו לעניינים! 
  • תחושת שחרור והקלה: מיד אחרי שאנחנו מרגישים את תחושת ההישג וההשלמה, אנחנו גם מתחילים להרגיש טוב יותר. כל שקית של דברים שיוצאת מהבית למסירה/מכירה/מחזור מתחלפת בתחושת הקלה. וכל מדף שעובר סינון נותן תחושה אוורירית יותר במרחב. נסו ותראו.
  • אימון שריר הניפוי: כמו הרבה דברים בחיים, גם היכולת לסנן ולנפות היא יכולת שמשתכללת ככל שמתנסים בה. כשהייתי בשיא תקופת הסינון שלי, פיתחתי ראיית רנטגן משוכללת לבלאגן. כשנכנסתי לחדר העיניים שלי סרקו את המרחב במהירות ומיד קלטתי את כל הדברים המיותרים בחדר. ככל שתתחילו ותתאמנו בלשחרר חפצים, כך יהיה לכם יותר קל להיפרד מחפצים נוספים – אתם כבר תבינו שבעצם זה לא כל כך קשה.

תיאום ציפיות

אל תציבו לעצמכם רף גבוה מדי. יש סיכוי גדול שהמוטיבציה שלכם כרגע כל כך גבוהה שאתם רוצים פשוט לקחת יום חופש ולהעיף את כל הבית. אם יש לכם אפשרות כזאת זה באמת נחמד, אבל לרובנו אין אפשרות לקחת הפסקה מהחיים לטובת העניין.

חשוב לזכור – תהליך הסינון הוא תהליך ארוך. לקח לנו לא מעט זמן לצבור את כל החפצים הללו – שנים רבות, כך שרק הגיוני שיקח לנו גם הרבה זמן לסנן ולנפות את החפצים האלה. לרובנו יש חדרים רבים בבית, ארונות וקופסאות שמילאנו בחפצים ואיזורים "מתים" שלא נמצאים בטווח הראיה שלנו. זה לוקח זמן, היו סבלניים.

טעות נפוצה היא לא להתחיל בגלל שאין זמן, אנחנו מחכים לסוף השבוע או לאיזשהו חופש. אתם לא חייבים להספיק הכל – תעשו משהו קטן, תקדישו חמש דקות לעניין. מינימליזם זה אורח חיים וחשיבה יומיומית שצריך לסגל לעצמנו לטווח הארוך. אז באמת, פשוט תתחילו.

חפצים מיותרים

ומה עושים עם החפצים המיותרים?

אני רוצה כרגע לתת את הדגש ללהוציא את הדברים מהבית כמה שיותר מהר. לא משנה מה תעשו עם הדברים, העיקר שהם יצאו מהבית וישחררו אתכם מהעול שלהם. כשהפריטים האלה נשארים אצלנו בבית הם נוטים להיערם וליצור תקיעות של התהליך. לפעמים הם אפילו מתגלגלים בחזרה למקומם המקורי… הניסיון למצוא לכל פריט את הבית המושלם יכול לייאש אותנו ולתת לנו תחושה לא נעימה, וזה ההפך ממה שאנחנו רוצים!

אז בואו נתמקד בלהוציא את הדברים מהבית ולוודא שאנחנו לא מביאים הביתה עוד כאלה ושלא נמצא את עצמנו במצב הזה שוב. בלי שיפוטיות כלפי עצמנו ובלי אשמה.

מכירה:

יש לכם מוצרים במצב מעולה? אם יש לכם כוחות להתמודד עם זה, אפשר למכור אותם יד שניה. קחו בחשבון שזה לוקח הרבה אנרגיה – אנשים יכולים להוציא לכם את המיץ לפני שהם באמת מגיעים, ואתם תמצאו את עצמכם מתעסקים בזה כמעט במשרה מלאה. 

במכירה של מוצרים יד שניה אנחנו צריכים לתת מחיר שהוא מאוד משתלם, אם המוצר נפתח, אפילו אם לא שומש, הערך שלו כבר ירד בכ-40%.

אני באופן אישי החלטתי למכור רק חפצים במצב מעולה, שידעתי שיהיה לי קל למכור ושאקבל עבורם מחיר סביר. אני לקחתי החלטה שלא להתעסק במכירות קטנות של 20-30 ש"ח, כי פשוט רציתי להיפטר מהדברים כבר. אז כן, מסרתי המון דברים שווים. 😉

איפה? הכי קל למכור במרקט פלייס של פייסבוק, ואפשר כמובן גם בקבוצות מקומיות כמו פשפשוק.

מסירה ומכירה של חפצים

מסירה:

אנשים ממש אוהבים למצוא מציאות, צריך רק למצוא את האנשים הנכונים!

אני פתחתי אלבום ציבורי בפייסבוק, השקעתי בצילום סביר של כל פריט ופריט, והעלתי לקבוצת האמהות המקומית שלי ביום שישי בבוקר. עד אותו ערב 70% ממה שפרסמתי כבר לא היה בבית. גם זה דרש ממני קצת עבודה, הפניות לא הפסיקו להגיע. אבל ברגע שהבנתי שאני לא שומרת לאף אחד (כי אנשים ששומרים להם לאו דווקא מגיעים לקחת) – הכל התחיל לרוץ ובסוף היום כבר הרגשתי הרבה יותר טוב!

אני חייבת להגיד שזה היה פשוט נעים לראות את האנשים שהגיעו לקחת מגוון חפצים – משחקים של ילדים, בגדים, קישוטים לבית… היה כיף לראות את האנשים שהגיעו וכל כך שמחו לקבל בדיוק את מה שהם רצו! היה קל לי ככה להסביר לילדים מה בדיוק קורה פה, הם ראו בעיניים לפעמים את הילדים שישחקו במשחקים, לפעמים את הנשים שילבשו את הבגדים שלי… והרבה מהם גם הביאו לנו פינוקים טעימים בתמורה. 😉

תרומה:

האופציה הקלה ביותר – להעמיס את האוטו ולנסוע לויצ"ו או מרכז תרומה ליד הבית. כדאי לברר קודם מה אפשר למסור ומתי – בויצ"ו אצלנו למשל אפשר למסור גם חפצים לבית, כלי מטבח וצעצועים. ובשעות שהסניף סגור אפשר להניח את התרומה ליד הדלת.

ספסלי נתינה:

בהרבה ערים היום אפשר למצוא גם ספסלי נתינה – ספסלים שאפשר להניח בהם חפצים וכולם יודעים שאפשר לקחת משם בכיף. ובגדול ברוב השכונות אפשר למצוא גם ספסלים שהם אמנם לא ספסלי נתינה רשמיים, אבל הם ממלאים בגדול את אותה פונקציה.

מחזור/ זבל:

אין מה לעשות, חלק מהדברים ימצאו את עצמם בפח הזבל או בפח הכתום. כל מה ששבור, פגום, פג תוקף וכן הלאה, יאלץ למצוא את עצמו בפח המתאים.

בקבוצת הפייסבוק של המשפחה המינימליסטית יצרנו קובץ שמאגד בתוכו קבוצות וואטסאפ/פייסבוק ומקומות פיזיים שאפשר למסור/למכור בהם חפצים. ספרו לי בתגובות על קבוצות נוספות ומקומות נוספים להכניס למאגר.

לצפיה במאגר קבוצות למסירה ומכירה


אני מקווה שקיבלת השראה להתחיל לסנן ולהוציא דברים מהבית, ולראות בעצמך שככל שיותר דברים יוצאים מהבית כך אנחנו מקבלים תחושה יותר מאווררת ומשוחררת!
אשמח לשמוע ממך בתגובות אם התחלת כבר, או אם הפוסט שלי גרם לך לקום ולהתחיל לנפות!

הרשמה לניוזלטר:

4 תגובות

  1. התחלתי לפני כשבוע ואני מאד מסכימה עם התחושת הקלה והרצון להמשיך את זה עוד ועוד..
    אני התחלתי עם המטבח- כי שם הרגשתי שהדברים מסודרים בצורה הכי פחות נוחה ונגישה ויש כמובן הרבה דברים שאנחנו לא צריכים (טו מאצ' קופסאות שחזרו למקורותיהם – האמהות שלי ושל בן זוגי).
    מאז עברתי עוד כמה חללים בבית ואני מניחה שבקרוב אחזור לסבב שני למטבח כי לא עברתי שם על הכל ועכשיו התחדד לי עוד יותר מה אני צריכה ומה לא, כך שמה שהשארתי בסס הראשון כשלא הייתי בטוחה לגביו- יורחק בסבב השני (:

    בגדים: שווים, חלקם חדשים לגמרי וחלקם פשוט יקרים לליבי או יקרים בכסף-> אחרי מחשבות רבות, החלטתי שזה לא בשבילי וכל התחושה של העומס כשהשקיות נמצאות בבית פשוט לא שווה את זה, אז אחרי שהבאתי לחברה טובה לעבור עליהם- את השאר החלטתי לתרום לאיזו עמותה.
    מסכימה עם כל מילה

    1. אתי איזה כיף לקרוא!
      ואני כ"כ מזדהה עם התחושה שאחרי שמסננים מתחדד עוד יותר מה באמת צריכים – זה נקרא "שיטת הבצל" – עוברים על כל איזור בבית בשכבות, כל פעם מבינים שבעצם גם את זה לא צריך.. ובאמת גם את זה לא…. כל פעם אנחנו מגיעים עם יותר ביטחון בתהליך ויותר מוטיבציה.
      תודה על התגובה והמשך סינון מהנה!💓

  2. זה מדהים שמשקיעים שבועיים בלחשיב האם לזרוק ויום למחרת שוכחים מזה לגמרי… זה אישור לכך שלא באמת היינו צריכים את זה

    1. יו מיכל זה כל כך נכון. אפילו פעם אחת לא יצא לי להתחרט על משהו שמסרתי. תודה על התזכורת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצה עוד מינימליזם?

כדאי להירשם לניוזלטר. אני שולחת עדכון אחת לשבועיים.

רוצה עוד מינימליזם?

כדאי להירשם לניוזלטר!

אני שולחת עדכון אחת לשבועיים. בלי ספאם.