בתים מינימליסטיים אמיתיים – הבית של ליטל שמעוני- סליבקה

אני מתרגשת ממש להמשיך את סדרת בתים מינימליסטיים אמיתיים שלי, ולהמשיך לספק לכם הצצה לבתים של מינימליסטים אחרים. יש המון ערך בסיורים האלה ואני נהנית לארח אצלי בבלוג חברים נוספים לעולם הזה.

בפרק הקודם אירחנו את יונית צוק בראיון שהיה פשוט מרתק, והיום אנחנו מציצים בבית המקסים של ליטל שמעוני-סליבקה, מהבלוג "צריכה אחרת". ואני כבר אומרת לכם שאתם הולכים להתאהב בה ובבית שלה.🥰

אם אתם מנויים לניוזלטר שלי אתם כבר יודעים שאחד הדברים שאני הכי אוהבת לעשות הוא להמליץ על בלוגים נוספים ומקורות השראה שנתקלתי בהם, והבלוג של ליטל הוא המלצה מעולה! מדובר בבלוג על מינימליזם וחסכנות.

אני באופן אישי מאוד נהניתי מהראיון עם ליטל ואני שמחה על ההזדמנות להציג אותה אצלי בבלוג ולהכיר אותה גם לכם.

הסלון של ליטל שמעוני מהבלוג צריכה אחרת
ליטל שמעוני-סליבקה

היי ליטל! ספרי לנו קצת על עצמך, ומה את עושה ביום יום שלך?

אני ליטל, בת 32, מתגוררת כרגע בפרדס חנה המהממת עם בעלי והכלבה.

היום יום שלי עבר הרבה תהפוכות בשנים האחרונות, הפחתתי משמעותית את שעות העבודה שלי והכנסתי לחיי המקצועיים קצת יותר גיוון. בהשכלתי אני כלכלנית ועדיין עוסקת בזה גם כשכירה גם כעצמאית, ובין השאר עוסקת גם בכתיבת תוכן. אני דואגת שהיום יום שלי תמיד יהיה מלא ויכלול דברים שאני אוהבת לעשות והם משמעותיים עבורי.

איך הגעת לעולם המינימליזם?

זה התחיל כשעברנו לגור בארה"ב במסגרת סטארטאפ שבעלי הקים, הגענו לסיליקון וואלי הנוצץ והיוקרתי ועם הזמן הבנתי שמה שאני רואה שם מול העיניים הוא מירוץ העכברים במלוא תפארתו. תרבות הצריכה שם היתה מאוד נהנתנית, את רוב היום העבירו התושבים בעבודה עד השעות הקטנות של הלילה ובזמן שנותר להם התעסקו בעיקר בקניות באמזון ורכישות מותגי יוקרה.

ככל שנחשפתי לכמות שליחי הFedEx וערימות החבילות שהונחו בפתחי הבתים לא יכולתי שלא לשאול את עצמי מה קורה פה, לא יכול להיות שאני היחידה שרואה שמשהו כאן לא בסדר. חקרתי את הנושא והגעתי לראשונה לבלוג של ה"מינימליסטים" של ריאן ניקודימוס וג'ושוע פילדס שפשוט ריתקו אותי. נשאבתי לתוך הנושא, קראתי ספרים, הלכתי להרצאות, הרגשתי ששם קיבלתי את כל התשובות שחיפשתי.

{תוכלו לקרוא עוד על המינימליסטים כאן}

פינת הטלוויזיה של ליטל שמעוני מהבלוג צריכה אחרת
ליטל שמעוני-סליבקה

למה החלטת לפתוח את הבלוג שלך? 

עוד בארה"ב לא יכולתי שלא לחשוב מה המקום של ישראל בכל הכאוס הזה של תרבות הצריכה, מה המצב שלנו לעומת ארה"ב הצרכנית. והתשובה היתה שאנחנו לא בדרך הנכונה. בזמנו נושא המינימליזם לא היה מאוד מוכר בארץ, לא היה כמעט חומר בעברית על הנושא, בטח שלא בלוגים. וחשבתי שגם לנו מגיע משהו משלנו, שהנושא חייב להישמע גם כאן. הצד הכלכלי החזק שבי הוא זה שנתן לי את התשוקה להתחיל לכתוב ומשם המשכתי לעוד מגוון נושאים. 

מה חשוב לך להעביר לקוראים של הבלוג שלך? 

חשוב לי להביא דעה אחרת, זווית ראיה אחרת, כזו שלא פוגשים לצערי בהרבה אתרים שברובם חבויה פרסומת כזו או אחרת. אני מודעת לכך שהכתיבה שלי לעיתים ביקורתית אך בסופו של דבר נראה שהקהל הישראלי כמו בשאר העולם – צמא למסר אחר. אנשים מאסו בצרכנות ריקה ולאכול את מה שמאכילים אותם המפרסמים, חשוב לי להביא למודעות שיש דרך חיים אחרת.

ליטל שמעוני-סליבקה

איך היית מגדירה אורח חיים מינימליסטי?

אני חושבת שאין דבר כזה דרך חיים נכונה אחת ואין הגדרה מסויימת לאורח חיים מינימליסטי. אני יכולה לומר שדרך החיים שלי פשוטה מאוד. מחיים נהנתנים למדי בתל אביב עברנו לפריפריה, הפכנו להיות מדויקים יותר בקניות שלנו ובדרך המחשבה הצרכנית שלנו – אנחנו מתקנים מה שנשבר, מעדיפים לקנות יד שניה ולא רצים ישר לקנות חדש. אנחנו נוהגים ברכב משנת 1994 פשוט כי אין לנו צורך ביותר מזה.

אבל אני חושבת שמעל הכל מה שהופך אותך למינימליסט הוא היכולת להשתחרר מהנורמות שהחברה והמפרסמים מנסים להכתיב לנו ברמה יומיומית, ברגע שאתה מצליח להבין את זה- אתה חופשי. 

מה את יכולה לספר לנו על הבית המינימליסטי שלך? מה הופך אותו למינימליסטי?

הבית שלנו קצת שונה בנוף. מדובר בבית קרקע ישן, בן 80 שנה ליתר דיוק שבעיניי זה הקסם והייחודיות שלו. תמיד היתה לי אהבה לבתים ישנים, כאלה שכבר נדיר למצוא בין חבילות הבניינים החדשים שבונים היום שנראים אותו דבר כולם. את לא תמצאי אצלי בבית ארונות עמוסים, כל דבר בבית מהרהיט עד הצלחת הוא כזה שאנחנו אוהבים ומשמש אותנו לעיתים קרובות.

אנחנו משתדלים לשמור על עיצוב מינימליסטי ונקי, להכניס הרבה צמחיה הביתה, יש לנו הרבה אביזרי אחסון- קופסאות, סלסלות שמכילים כל חפץ שאנו לא צריכים בשלוף על מנת שלא יהיה גלוי לעין וכך למנוע מראה עמוס.

ליטל שמעוני-סליבקה

האם הבית שלך תמיד היה מינימליסטי או שעברת תהליך של סינון וניפוי?

ממש לא, גם הבית וגם אני כאדם עברנו הרבה שינויים. לפני כן הייתי אדם שאוגר וקונה רק כי משהו היה במבצע או סתם כדי שיהיה, הארון שלי היה מלא אבל אף פעם לא היה לי מה ללבוש… ניפוי החפצים היה הדרגתי- התחלתי עם חדר אחד, ראיתי כי טוב ומשם אי אפשר היה לעצור אותי. 🙂 

מה היתרונות לדעתך בבית מינימליסטי?

אני יכולה לומר שחיי היום-יום נהיו הרבה יותר קלים. אם פעם הייתי מחפשת אלף פעם ביום חפץ מסוים בבית ולא מוצאת היום אין לי את הבעיה הזו. אין עומס, הכל מאורגן ובשליטה. הבית משרה יותר רוגע ויש פחות צורך בהתעסקות של סידור וניקוי של המון חפצים. עכשיו אנחנו נמצאים בדיוק בשלבי מעבר דירה והפעם שמתי לב שבניגוד למעברי הדירה הקודמים שלנו, אין לי המון ארגזים ואין לי הרבה מה לזרוק פשוט כי זרם החפצים תמיד בשליטה. 

מה היית ממליצה למי שרוצה גם לאמץ לעצמו הרגלים מינימליסטים?

הכי חשוב להיות כנה עם עצמך, לחשוב למה אני צריך את הדברים שאני צריך, למה אני קונה את חפץ מסוים, למה אני לא זורק את החפץ ההוא, לשאול-האם אני נאחז בו מהסיבות הנכונות? 


ליטל שמעוני- סליבקה היא כלכלנית, חוקרת צרכנות, עוסקת בין השאר בפעילות התנדבותית בתחום ובעלת הבלוג "צריכה אחרת" אשר מייצר שיח ומודעות סביב נושא המינימליזם, צרכנות ואורח חיים מינימליסטי

מוזמנים לעקוב אחרי ערוץ האינסטגרם ולהצטרף לדיונים שוטפים בקבוצת הפייסבוק.


וואו, תודה רבה לליטל על הראיון הנהדר הזה.

מה חשבתם על הראיון? כתבו לנו פה בתגובות האם התחברתם.

אני מתכננת לכם עוד הרבה סיורים בבתים מינימליסטיים, אם אתם רוצים להיות בטוחים שלא תפספסו עוד סיורים וגם עוד המלצות שוות שאני שולחת רק בניוזלטר, הירשמו לניוזלטר בתחתית העמוד.

הרשמה לניוזלטר:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצה לקרוא עוד ממני?

כדאי להירשם לניוזלטר. אני שולחת עדכון אחת לשבועיים.

רוצה לקרוא עוד ממני?

כדאי להירשם לניוזלטר!

אני שולחת עדכון אחת לשבועיים. בלי ספאם.