סיור בית מינימליסטי – הסלון שלי

כשהתחלתי את המסע שלי במינימליזם רציתי מאוד לראות בתים אמיתיים של מינימליסטים. לא בתים מפינטרסט או מאינסטגרם, בתים אמיתיים שחיים בהם! שמבשלים בהם, שעושים בהם כביסה, אתם יודעים, משהו שגם אני יכולה ליישם.
אני בטוחה שיש לא מעט שנמצאים איפושהו בתחילת התהליך וגם רוצים לראות בתים כאלה. לכן היום אני שמחה לפתוח את הבית שלי לקראתכם ולהזמין אתכם לסיור אצלי בסלון!

לא כל הבתים המינימליסטים נראים אותו דבר, לכל אדם ומשפחה צרכים שונים. אין כאן הצעת הגשה לבית מינימליסטי או הטפה לאיך בית מינימליסטי צריך לראות. אני רק רוצה לשתף איך מינימליזם ניראה אצלנו בבית, לספק קצת הצצה לחיינו.
אנחנו בהחלט מנהלים חיים רגילים, עם כביסה ובישולים וילדים קטנים. והאמת היא שכשאנשים מגיעים אלינו הביתה הם לא מרגישים שהגיעו לבית שונה מבתים אחרים. יש שיגידו שיש לנו מעט מדי דברים, יש שיגידו שיותר מדי. אני מרגישה שיש לנו בדיוק את כמות הדברים שאנחנו צריכים!

מינימליזם הוא לא אוסף של חוקים נוקשים, אלא הלך רוח שצריך להתאים לחיים שלנו. לכן, אין חוק שאומר שכל הקירות בבית מינימליסטי חייבים להיות לבנים ועירומים, אין חוק שכל הטקסטיל צריך להיות לבן ושאסור להכניס קצת צבע לבית, וגם אין חוק שאוסר על קישוטים ודקור.
הבית שלנו אמנם קצת מכוער (בכל זאת, דירה שכורה וזמנית וחוש עיצוב זה ממני והלאה), אבל אין סיבה שבית מינימליסטי לא יכול להיות יפה, האינסטגרם מלא בהוכחות חיות לבתים מינימליסטים מדהימים! הבית שלכם יהיה הבית שלכם, עם הספה היפה שלכם והתמונות היפות שלכם על הקיר והטאץ’ העיצובי שלכם.

אז אחרי כל ההקדמות, בואו נתחיל בסלון. המקום הראשון שאליו מגיעים כשנכנסים הביתה!

סיור בית מינימליסטי - הסלון המינימליסטי שלי

בסלון אנחנו מבלים את רוב הזמן שלנו – הילדים מביאים את המשחקים לסלון ומשחקים בו, שולחן היצירה שלהם נמצא בסלון ולפעמים הם גם אוכלים בו. יש בסלון "מרפסת" קטנטנה – ברוחב של בלטה אחת – הילדים משחקים במרפסת הזאת בלי הפסקה. אורי ואני מבלים על הספה פה לא מעט בשיחות, וגם לפעמים מביאים את המחשב שלנו וצופים פה בסדרות.
ואני באופן אישי ביליתי על הספה הזאת שעות ארוכות מאוד בהנקה.. ובקיפול כביסה.
אבל אין ספק שהצרכנית העיקרית של הספה הזאת היא לונה! היא אוהבת להסתוות על הספה.

פינת האוכל


גם את פינת האוכל אני כוללת בתוך הסלון – אנחנו אוכלים בה ארוחת ערב משפחתית משותפת כמעט כל ערב, ובסופי שבוע גם ארוחות בוקר וצהריים, אורי ואני נמצאים בבית במהלך היום ואוכלים ביחד כמעט כל צהריים, והרבה פעמים אנחנו גם יושבים לעבוד שם.
יש לנו כסא אוכל ספייר שלא נמצא תמיד בשימוש, ואם מגיעים אורחים נוספים – יש לי עוד שני כסאות באחסון.

(אפשר לראות שפה דווקא כן תליתי תמונה, אבל זה היה כשהשולחן עמד שמאלה יותר.. תכננתי להזיז אותה, אבל כמובן שלא הגעתי לזה)

ארון הנעליים בכניסה

ממש בכניסה לבית נמצא ארון הנעליים שלנו, פה אנחנו מאחסנים את *כל* הנעליים שלנו. של כולנו. חורף וקיץ.

יש פה גם מתקן למפתחות, שם אנחנו שומרים את הרצועה של לונה, וגולת הכותרת – סלסלת הג'אנק שלנו! כי אין מה לעשות, מינימליסטים ככל שתהיו – לא תמיד מצליחים לטפל בהכל מיד כשנכנסים הביתה. לכל בית יש מקום אליו נאגר כל הבלאגן לפני שהוא (בתקווה) מוצא את מקומו, אצלי זה פה בסלסלה. כשהסלסלה עולה על גדותיה אני מתפנה אליה.

ולא, אני לא מתביישת, אני פה בשביל כל הפרטים העסיסיים!

 בואו נראה מה יש בתוכה:

סלסלת הג'אנק שלי

אלה הם דיירי הקבע בסלסלה, אלה שבאמת שייכים אליה. מדובר בעיקר בדברים שצריך כשיוצאים מהבית:

  • משקפי שמש ומטלית
  • אוזניות
  • כפפות לחדר כושר
  • ארנק של אורי וכרטיסים חשובים שלי
  • אבנים שמעיין מביא מהים (חשוב, לא?)
  • שלט למזגן
  • ניירת שרלוונטית לנו כרגע. מעט ממנה.

וכמובן שהסלסלה מתמלאת כל הזמן בחשבונות, מכתבי סיכום ומרשמים מהרופא (שומרת עד סוף המחלה הנוכחית)… אבל אני משתדלת להגביל את הבלאגן לסלסלה הזו בלבד, וככה הרבה יותר קל לי להתנהל איתו.

סיור בית מינימליסטי - הכניסה לבית

ארון הנעליים משמאל לדלת הכניסה, והספה ממול.

שולחן הילדים

שולחן היצירה של הילדים נמצא ממול לספה, צמוד ל"מרפסת" הקטנה.

זה בדרך כלל המקום שאנשים חדשים שמגיעים אלינו הביתה מתפלאים שחסר לנו משהו – הטלוויזיה.

אז לא, אין לנו טלוויזיה. אף פעם לא היתה פרט לחודשיים ההם לפני אי אילו שנים כשניסינו סטרימר. לא הגענו לזה ובכנות מעולם לא הצלחתי להצדיק אחזקה של טלוויזיה – החיבור לכבלים יקר כל כך, הסטרימר אף פעם לא היה לי באמת נוח, ולמען האמת כשרציתי לראות משהו תמיד פשוט צפיתי במחשב.

אני מאמינה שאם היתה לי טלוויזיה עם חיבור לכבלים הייתי אולי שורפת הרבה יותר זמן מולה, ובאופן הזה כשאני רוצה לצפות במשהו זה בגלל שבחרתי לעשות זאת וחיפשתי את התכנית המסוימת הזאת. אני באופן אישי גם מאוד לא אוהבת להיכנס לבתים בהם הטלוויזיה דולקת ברקע, זה מסיח את הדעת ומציף אותי, ואני שמחה לגדל ילדים בלי ההסחה התמידית הזאת.


וזהו, זה הסלון שלנו – ובעצם יש בו בדיוק את כל מה שאנחנו צריכים. ואפילו שהוא מינימליסטי, אנחנו מרגישים כאן הכי בבית בעולם.
אין בו קישוטים ואין בו ספריה או טלוויזיה, אבל פרט לכך אני חושבת שהוא די דומה לרוב הסלונים בארץ. בימים קרים כאלה דווקא כן הייתי שמחה לשטיח גדול ונעים (וזה כמובן גם מוסיף יופי), אבל לצערי זאת נקודת התורפה של לונה והיא אוהבת לעשות פיפי דווקא על שטיחים, אז אנחנו פורסים שטיח פעילות כשמשחקים בסלון ואחר כך מקפלים.

איזה כיף היה לארח אתכם!

מה דעתכם? מינימליסטי מדי? לא מספיק מינימליסטי? אני צוחקת כמובן, אבל אשמח לשמוע מכם אם אהבתם ואם אתם מעוניינים להרחיב את הסיור לשאר חלקי הבית. וכמובן שאם אתם באילת אתם מוזמנים לסיור אישי 😉


חלקים נוספים בסדרה:
חדר שינה מינימליסטי
חדר משחקים מינימליסטי
חדר ילדים מינימליסטי
מטבח מינימליסטי

הרשמה לניוזלטר:

15 תגובות

  1. אכן מינימליסטי, מידי לטעמי 🙄
    אבל אני מבינה את הצורך בלהחזיק פחות ולהתחייב לפחות. אני עצמי בדיוק בתהליך פינוי המיותר. בכל זאת הייתי מוסיפה שטיח ענק כדי שהמקום יקבל תחושה חמימה ונעימה, אבל זה יצריך להחזיק שואב אבק עצמתי, שאני מניחה שאין רצון לעשות. לחלופין הייתי משקיעה בפרקט מעץ איכותי שהיה עושה פלאים לתחושה והמראה של הבית.

    1. זה בהחלט מינימליסטי, אין ספק שזה לא לכל אחד 🙂
      אני ממש מסכימה איתך – שטיח היה עוזר פה מאוד! לצערי כמו שכתבתי בפוסט לונה מאוד אוהבת לעשות פיפי דווקא על שטיחים :/
      מלבד זאת, מדובר בדירה שכורה ובעוד מספר חודשים אנחנו יוצאים מכאן, כך שאין לנו רצון להשקיע מעבר. ובעיקר – אנחנו מאוד מרוצים מהקיים!

      1. גם לנו יש את אוצה הבעיה עם פעוטות ששופכים דברים וכלב עם בעיות … מצאתי שטיח מושלם, צבעוני ומחייה עם דוחה נוזלים. בהחלט מחמם את הבית. אם תרצי אמליץ לך על החברה.

        1. וואו בטח שאני רוצה המלצה! עד עכשיו המליצו לנו רק על לינוליאום ואני פחות אוהבת את זה בתור שטיח.. תספרי לי

    1. תודה!
      אני לגמרי מתכננת להרחיב את הסיור לשאר החדרים בהמשך, את מוזמנת להירשם לניוזלטר כדי שלא תפספסי. 🙂

  2. מהמם, תודה ששיתפת (:
    אהבתי בעיקר את הסלסלה של הג'אנק.. לרכז את כל הניירת למקום אחד בכניסה\יציאה מהבית זה רעיון מעולה

  3. מקסים. רגוע, נקי.
    עומס ויזואלי מקשה על בעלי הפרעה בקשב וריכוז ואי אפשר לדעת איך זה משפיע על ילדים.

    1. תודה לך 💓
      האמת שגם לי בעצמי יש הפרעת קשב וריכוז ואני מתפקדת הרבה יותר טוב בסביבה נטולת גירויים. ואני מאמינה וגם רואה שסביבות עמוסות ממש מקשות על ילדים להתרכז.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצה עוד מינימליזם?

כדאי להירשם לניוזלטר. אני שולחת עדכון אחת לשבועיים.

רוצה עוד מינימליזם?

כדאי להירשם לניוזלטר!

אני שולחת עדכון אחת לשבועיים. בלי ספאם.