
השנה המינימליסטית שלי – סיכום שנת 2020
קשה להאמין שהגיע הזמן להגיד את זה, אבל 2020 הגיעה לסיומה. בסוף כל שנה אני מאוד אוהבת להסתכל אחורה, ולראות איך היתה השנה שלי. אני
אני חושבת וכותבת לא מעט על מינימליזם ועל כל מה שמתלווה לו – צרכנות, התנהגות, פסיכולוגיה.
קשה להאמין שהגיע הזמן להגיד את זה, אבל 2020 הגיעה לסיומה. בסוף כל שנה אני מאוד אוהבת להסתכל אחורה, ולראות איך היתה השנה שלי. אני
פוסט אורחת של ד"ר אורית פרנפס על תנועת ההאטה בחינוך ואיך זה מתקשר למינימליזם.
אם תשאלו את רשתות האופנה אני בטוחה שהקיץ נגמר מזמן ושאנחנו עמוק בתוך הסתיו. אבל בתור אילתית באוגוסט אני די בטוחה שאנחנו עדיין בקיץ. החלטתי
מינימליזם חסך לי כסף. אמרתי את זה כמה פעמים, אבל מעולם לא הרחבתי יותר מדי בנושא. היום אני משתפת אתכם בסיפור האישי שלי. אין לי
תרבות הHustle היא תרבות שמקדשת עבודה קשה. זאת תרבות שמעריכה הצלחה שהגיעה בעקבות עבודה מאומצת מתמשכת. התרבות שגורמת לנו להרגיש גיבורים כשאנחנו מצליחים לג'נגל הכל, לעשות הכל מהכל ולא לנוח לרגע.
עכשיו זה זמן מעולה להתחיל לסנן את הבית. הכנתי לכם רשימה של 50 פריטים שונים בבית שאפשר לסנן כדי להשיג מינימליזם בבית.
בשבוע האחרון אני כמעט ולא מפעילה את הילדים. כן, ממש כך. למרות שביום הראשון לקייטנת הקורונה תכננתי לו"ז מדוקדק, לאט לאט הרגשתי שהם פחות ופחות
הגעתם לפוסט המשך לפוסט הקודם –לשחרר את האשמה – חפצים מעוררי אשמה והפרידה מהם. בחלק הקודם הצגתי את החפצים האלה לעומק, דיברתי קצת על התחושות
היי! איזה כיף שאתם פה. אני אפרת, אבל אתם כבר יכולים לקרוא לי אפי! אני חיה עם אורי בן זוגי, ויש לנו שני בנים מקסימים
הרבה פעמים בתהליכים של סינון וניפוי אנחנו פוגשים חפצים מעוררי אשמה – חפצים שאנחנו יודעים בוודאות שלא השתמשנו בהם בשנה האחרונה, כנראה שכשהגיעו לחיינו השתמשנו