סידור חדר משחקים – מינימליזם בצעצועים ומשחקים

מה עושים עם המשחקים? וואו, כמה פעמים שמעתי את השאלה הזאת! לילדים בימינו יש כמות אדירה של משחקים וצעצועים, הורים וילדים רבים מוצאים את עצמם טובעים בצעצועים ומוצאים שמטלת סידור חדר משחקים או איזור משחקים הופכת למושא ללחץ ועצבים.

בפוסט הזה תמצאו מענה לסוגיות שונות לגבי צמצום וסידור חדר משחקים וצעצועים – איך להפוך את חדר המשחקים או איזור המשחקים למינימליסטי יותר? כיצד לשתף את הילדים? ואיך להחליט מה נשאר ומה הולך? האם לזרוק או לעשות רוטציה?

למינימליזם במשחקים יש יתרונות רבים. אני כבר יכולה לספר לכם שאחרי שצמצמתי את חדר המשחקים שלנו אני מרגישה את ההקלה בכל יום כשאני מסדרת את המשחקים. סידור חדר המשחקים זאת מטלה שלוקחת דקות ספורות, והילדים לוקחים בה חלק בלי בעיה. ועל שאר היתרונות נרחיב מיד.

סידור חדר משחקים וצעצועים

צמצום הגירויים

רובנו כבר שמענו בעבר שיש להימנע מעודף גירויים בסביבת הילד. אני יכולה לאשר שראיתי במו עיניי כיצד יכולות המשחק העצמאיות של הילדים שלי השתכללו, ושהם יכולים לשחק בכל משחק למשך זמן רב יותר, כשיש פחות גירויים מסיחי דעת בסביבתם. ממש כמו שאנחנו עובדים טוב יותר בסביבת עבודה נקיה ומסודרת. (וזה עוד בלי להזכיר את התרומה להתפתחות היצירתיות)

ובכנות, אם סידור חדר משחקים או פינת המשחקים זאת מטלה מלחיצה עבורינו ההורים – איך אנחנו יכולים לצפות מהילדים להתמודד איתה? תהיו בטוחים שגם הם מרגישים מוצפים כשאנחנו מזכירים להם שצריך לסדר קצת לפני שאפשר להמשיך לשחק.

אם הגעת לפה, אני מאמינה שהרעיון של צמצום המשחקים קורץ לך. סידור חדר משחקים או פינת המשחקים בכמה דקות בודדות נשמע מבטיח, והרעיון שיכולות המשחק של הילדים ישתפרו זה בונוס לא רע.

אבל כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים להתחיל בהתחלה – להוציא את הגירויים. וזה אומר להוציא משחקים מהבית.

צמצום וסידור חדר משחקים - קופסת צעצועים

של מי הצעצועים האלה? שלנו או של הילדים?

לפני הכל רציתי להפנות את תשומת הלב לסוגיית השייכות, מהסיבה שאני חושבת שכדאי לתת על זה את הדעת, והתשובות שלנו לעצמנו עשויות לעזור לנו בתהליך הזה.

למי שייכים הצעצועים האלה? ואני מדברת פה בעיקר על ילדים קטנים שהם פחות עצמאיים ובטח שאין להם כסף לקנות לעצמם צעצועים. למי יש את האחריות על החפצים האלה? מי מחליט כמה צעצועים יש לילדים, ואיזה?

כמובן שזה עניין של גישה, ואין פה תשובה נכונה. אבל אני חושבת ששווה לחשוב על זה רגע.

מבחינתי זה איפשהו באמצע הסקאלה, עם נטיה גדולה לכך שהם שייכים לי. כל עוד יש לי את היכולת לשלוט בזה אני זאת שקובעת איזה צעצועים נכנסים הביתה, איזה תכנים מתאימים לי להכניס ואיזה לא, ואני גם זאת שקובעת מה יוצא מהבית. אבל עד גבול מסוים.

יחד עם זאת, חשוב לי שתהיה להם תחושת בעלות על חפצים, שהם ירגישו חשובים ומשמעותיים בבית, וכמו שיש דברים שהם של אבא ואמא כך יש גם דברים שהם שלהם. הם גם שניים, וחשוב לי שלכל אחד יהיו דברים שהם שלו ולא של שניהם. יש להם צעצועים שהם באמת רק שלהם ואני לא נוגעת בהם לא משנה כמה אני רוצה. (ולפעמים הבחירות שלהם תמוהות בעיניי, אבל אני מכבדת את ההחלטות שלהם). וכמובן – ללמד אותם לקחת אחריות על דברים ולשמור עליהם.

הדברים האלה משתנים בין בית לבית ובין משפחה למשפחה, ושווה לחשוב עליהם קצת.

שיטות לניפוי, צמצום וסידור חדר המשחקים - טרקטור צעצוע

שיטות לניפוי, צמצום וסידור חדר משחקים

אחרי שהרהרנו מעט בסוגיית השייכות, בואו ניגש לעניין. היתרונות של כמות משחקים מינימלית כבר ברורים לנו, ועכשיו הגיע הזמן לתקוף את סוגיית הכיצד. כיצד נצמצם את כמות המשחקים שלנו?

כמה מילים על רוטציה במשחקים

לא מעט הורים מיישמים את שיטת הרוטציה (רווחת מאוד בקרב הורים מהזרם המונטסורי): תצוגה מתחלפת של מספר צעצועים ומשחקים, כאשר שאר המשחקים נמצאים באחסון, ובכל כמה שבועות מחליפים בין המשחקים שברוטציה ובתצוגה.

היתרון ברור – הילדים בכל פעם מגלים מחדש את המשחקים שהיו באחסון, כשהמשחקים הקיימים משעממים אותם אפשר להחליף, ותמיד לשמור על תחושת חידוש, ריגוש ועניין.

אם זה נשמע לכם כמו פתרון – לכו על זה! אני יודעת שהרבה הורים מרוצים מכך.

לי באופן אישי זה ממש לא מתאים ממספר סיבות:

  1. דורש ממני הרבה התעסקות – לאחסן, להחליף, לסדר, לנהל מלאי כפול של צעצועים.. אני בעניין של צמצום המשימות בחיי, אני רק מחפשת איך אפשר להפוך את החיים לפשוטים יותר, ואני לא מעוניינת בעוד משימות.
  2. אני דווקא לא רוצה להרגיל את ילדיי לתחושת ריגוש וחידוש מתמדת. אני אוהבת לראות אותם מפיקים את המיטב מאותם צעצועים, ממציאים אותם מחדש, נותנים להם שימושים חדשים! אני מאמינה שהשעמום הוא כלי חיובי עבורם ואני לא רוצה להרחיק אותם מהתחושה הזאת.
  3. אני רוצה שיהיו לי פחות חפצים בבית. 
דומינו - לוקחים החלטות על ניפוי משחקים

איך ניגשים להחלטה – מה לנפות?

קודם כל אנחנו נחשוב על – כמה צעצועים אנחנו רוצים שיהיו לנו? ואני מציעה לחשוב בעיקר על כמה מקום אנחנו רוצים להקדיש למשחקים? למשל אם יש לכם כוורת משחקים – תחליטו שזה המקום שאתם מקצים למשחקים, בלי זליגה החוצה. כמובן שכל אחד מחליט על גודל המקום בהתאם לרצונות וההעדפות שלו.

ובמקום להחליט איזה צעצועים אתם מוציאים, תתמקדו באיזה צעצועים אתם רוצים לשמור.

ועכשיו אפשר לקחת קופסאות ופשוט להיפרד מכל מה שהילדים לא באמת משחקים בהם, להשאיר רק את מה שבאמת נותן ערך. ולעשות זאת במינון. גם אם הוא מת על פאזלים, לא צריך עשרה פאזלים שונים. ילדים נהנים להרכיב את אותם שני פאזלים שוב ושוב, הם אוהבים את החזרתיות.

עצה חשובה – תעשו את זה מהיר, ובלי התלבטויות ארוכות. לא צריך להחזיק כל צעצוע ביד ולהתלבט לגביו כמה הוא משוחק. תהיו כנים עם עצמכם! אם הילד מוציא את הצעצוע פעם ביום ומשחק בו כמה דקות ספורות – זה לא נחשב שהוא משחק בו. זה גירוי מיותר..

ותזכרו – אם אתם מרגישים שהצעצוע הזה מיותר כרגע, אין מה לשמור כי אולי בהמשך הילדה תחליט שבעצם היא כן אוהבת בובות ותהיה חסרה לה בובה כזאת. אם תחליטו לשמור אותו אתם בעצם משהים את ההחלטה לפעם הבאה שתסדרו את חדר המשחקים, ואז תצטרכו להתמודד איתה שוב.

ומה עושים עם המשחקים המנופים?

בסידור חדר משחקים המשחקים לא הולכים לשום מקום - סירות נייר

הצעצועים לא הולכים לשום מקום! שיטת האחסון

זאת השיטה האהובה עלי, בעיקר לילדים שנקשרים למשחקים ולהורים שפוחדים לעשות טעויות.

את כל מה שהחלטנו שמיותר – אנחנו שמים בקופסאות גדולות ומאחסנים לחודש – חודשיים. המשחקים לא הולכים לשום מקום! אם בעוד חודש הוא פתאום יזכר שהיו לו שני תנינים ולא רק אחד – תמיד אפשר ללכת לאחסון ולהוציא אותו משם. זאת השיטה הכי בטוחה שיש.

כעבור חודש חודשיים אתם כבר תראו בעצמכם שב99% מהדברים לא נגעתם, ואפשר להעביר אותם הלאה בלב שקט לילדים אחרים שיהנו לשחק בהם.

חשוב מאוד: כדאי מאוד להימנע מלתת לילדים גישה חופשית לאחסון הזה, כי החפצים פשוט יתגלגלו בחזרה הביתה… בדרך כלל אני אוהבת להמליץ להוציא דברים מהבית כמה שיותר מהר בדיוק בגלל הנטיה של חפצים למצוא את דרכם חזרה כל עוד הם בתוך הבית. אבל כאן מדובר בנושא רגיש, בכל זאת מעורבים כאן רגשות של ילדים. עשו זאת בזהירות.

האם הילדים נקשרים לצעצועים שלהם? דובי

כמה לשתף את הילדים בתהליך סידור חדר המשחקים?

עוד סוגייה חשובה מאוד, וגם כאן אין לי תשובה חד משמעית. התשובה שלי תהיה תלויה בגיל ובאופי של הילד או הילדה.

בגילאים צעירים מאוד, נניח עד גיל שנתיים, אני לא חושבת שיש לזה המון חשיבות. לרוב הם אפילו לא ישימו לב שנעלמו משחקים, ואם הם ישימו לב זה לרוב יהיה לחיוב – הם יתלהבו מהסידור החדש של המרחב והאפשרויות שזה פותח להם.

בגילאים גדולים יותר (וכאן המקום להזכיר שהילד ה"גדול" שלי רק בן שלוש וחצי) זה כבר יותר תלוי באופי של הילד או הילדה.

אם אתם יודעים שלילד או לילדה שלכם יש נטיה להיקשר לחפצים ומשחקים, הייתי עושה מאמץ כן לשתף אותם בתהליך. אני כמובן לא נכנסת כאן לעניינים של חינוך הילדים, קטונתי. אבל באופן אישי אני מציבה עובדה שאנחנו צריכים להיפרד מכמה מהמשחקים, מסבירה את הרציונל (יש לנו יותר מדי, קשה לנו לסדר, אתם כבר לא משחקים בכל המשחקים, ויש ילדים שישמחו לשחק במשחקים האלה), ועוזרת להם בתהליך ההחלטה.

לאט, ובזהירות.

אני יודעת שזה נשמע לכם מופרך, אבל גם ילדים קטנטנים יכולים לשתף פעולה בתהליך כזה. אני עשיתי את זה עם ה"גדול" שלי בגיל שלוש, וגם חברות בקבוצת הפייסבוק מספרות שעשו את זה עם ילדים בגילאים דומים.

גם לא הזיק בכלל שקיבלנו במתנה לא מעט משחקים שהגיעו מבתים אחרים אחרי סינון – משחקים שהוא מאוד אוהב, ועזרו לי להבהיר לו את הנקודה שכמו שאנחנו מקבלים משחקים אנחנו גם נותנים.

ובכל מקרה, בעיקר בגילאים הקטנים – אפשר וכדאי לשלב בין סינון משותף איתם, לבין סינון שאנחנו עושים בלעדיהם – של דברים שאנחנו פשוט יודעים שהם אפילו לא ישימו לב.

וביום שאחרי

כנראה שזה יקח זמן להגיע לשם, אולי ידרשו כמה סבבים של ניפויים. אבל בסופו של דבר תגיעו לכמות צעצועים שהיא סבירה עבורכם.

תיהנו מזה, תעריכו את תחושת ההקלה האדירה שהגיעה וכמה סידור חדר המשחקים קל עכשיו!

ועכשיו נשאר רק לשמר. אנחנו נסביר לילדים שזה המקום שיש לנו בבית לצעצועים. יש לנו רק כך וכך מקום. אז אם מגיעים צעצועים חדשים אנחנו נחליט ביחד איזה צעצועים הם צריכים למסור לילדים אחרים או להעביר לאחסון.


אני מקווה שהפוסט תרם לכם. אתם מוזמנים לבקר בסיור בחדר המשחקים שלנו, ואשמח לשמוע מכם בתגובות מה עמדתכם לגבי צמצום משחקים של הילדים.

אפי
אפי

אמא, מינימליסטית, כותבת.

הרשמה לניוזלטר:

8 תגובות

  1. אני ממש מסכימה עם מה שכתבת. יש לי רק בעיה ״חיובית״ אחת- יש לילדים המון בני דודים גדולים מהם. הם מעבירים לנו משחקים שנמאסו עליהם אבל עדיין לא מתאימים לילדים שלי. אז אני מאחסנת כמות לא קטנה של משחקים שיהיו רלוונטים עוד שנתיים.

    1. בהחלט בעיה חיובית!😂 לנו אין את הבעיה הזאת אבל אני כן שומרת מעט צעצועים טובים לילד הבא שאולי יבוא. אבל עושה סינון משמעותי ושומרת באמת רק דברים שאתקשה להשיג יד שניה. בטח את גם מקבלת הרבה בגדים טובים!

  2. הי, יש לי עוד רעיון נפלא מה עושים עם המשחקים המנופים – מפזרים כמה בבית של סבא וסבתא. (כמובן, כמות סבירה של משחקים תקינים ואסתטיים ורק במידה והם מסכימים…)
    אז יש את הריגוש של למצוא משחקים מוכרים בבית של סבא וסבתא ואם יש גם בני דודים (לנו אין לצערי) אז יש עוד פרטנרים למשחק!

    1. תודה על הרעיון!
      הבעיה היא שאצלי במצב הזה הצעצועים מהר מאוד מוצאים את דרכם בחזרה הביתה 😂

        1. היי מאיה! הגעת למקום הנכון 🙂 אפשר לנצל את המעבר לניפוי רציני. את מוזמנת לשוטט פה בבלוג להצטרף לקבוצת הפייסבוק ולקבל שם המון עזרה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצה עוד מינימליזם?

כדאי להירשם לניוזלטר. אני שולחת עדכון אחת לחודש.

רוצה עוד מינימליזם?

כדאי להירשם לניוזלטר!

אני שולחת עדכון אחת לחודש.