מינימליזם לפעמים מרגיש כמו מושג תיאורטי ולא ברור, פילוסופי או אידיאולוגיה שכיף לדון בה, אבל לא ברור לגמרי איך ליישם ביום יום.
בקבוצת הפייסבוק המשפחה המינימליסטית יש שאלון כניסה, ובו אחת השאלות הן "מה אתם מחפשים בקבוצה?". התשובה הנפוצה ביותר היא "טיפים פרקטיים".
אני אוהבת את זה כי זה מחובר מאוד לעשייה ולכאן ועכשיו.
לכן החלטתי להתחבר לרוח העשייה ולכתוב לכם על 5 טיפים מעשיים למינימליזם.
1. להתחיל עם הדברים הקלים (יחסית)
הטיפ המעשי הראשון שלי יהיה להתחיל את הסינון והניפוי בדברים הקלים ביותר. אני מתכוונת לחפצים שהם לא סנטימנטליים, וקל להוציא אותם מהבית.
כמובן שאין שום דבר שבאמת קל להוציא מהבית, אחרת הם לא היו אצלנו בבית. אבל יש דברים שיותר קל.
דוגמאות קלאסיות:
- סדר באמבטיה בכל המוצרים פגי התוקף, והמוצרים שכבר לא נשתמש בהם כי הם כבר לא מתאימים לנו יותר.
- סדר במוצרים ישנים במטבח, מוצרים יבשים פגי תוקף, מוצרים ישנים מהמקרר (בקבוק רוטב שכבר שנה לא בשימוש, תבליני פיצה שמחכים ליום שתגיע פיצה בלי תבלין, סכו"ם חד"פ שהגיע עם המשלוח פעם..)
- צעצועים ישנים שקל להיפרד מהם כי הילדים ממש גדלו מהם (צעצועי תינוקות כשהילדה הקטנה כבר בת ארבע, למשל)
אז זה לא בדיוק קל, כי זה עלה לנו כסף. וזה כואב לנו קצת בלב להפנים שלא באמת נשתמש במה שקנינו. אבל חייבים להתחיל איפושהו, וזה מפתח לנו את שריר הניפוי. בהמשך יהיה לנו יותר קל להיפרד גם מהדברים הסנטימנטליים ומהחפצים שקשה להיפרד מהם.
בזמן שאנחנו נפרדים מהחפצים האלה אנחנו נדאג לקחת את זה כשיעור לעצמנו – הם לא נזרקים סתם, אלא באים ללמד אותנו לצמצם משמעותית את הצריכה שלנו ולהכניס פחות מוצרים כאלה הביתה.
2. להוציא את הדברים מהבית כמה שיותר מהר
אחרי שהתחלת עם הדברים הקלים, סידרת את מה שנשאר ועשית ערימה של מה שלא נשאר בבית, הדבר החשוב ביותר לעשות הוא – להוציא אותם מהבית כמה שיותר מהר.
אני יודעת שזאת דעה קונטרברסלית, אבל אני מחזיקה בדעה שבזמן הניפוי הגדול, יותר חשוב מאשר "לאן להעביר את הדברים" זה להוציא אותם מהבית.
ולמה?
- כי בזמן שאנחנו מחפשים לאן למסור את הדברים אנחנו מתמלאים שוב ברגשות אשם על הכסף המבוזבז, על הפריבילגיות שלנו יש ושלאחרים אין… רגשות אשם הם רגשות שליליים שלא מניעים אותנו לפעולה, הם לא מועילים לנו ולא יוצרים את השינוי, אלא רק יוצרים אצלנו אי נוחות נוספת ומיותרת.
חשוב לזכור שהנזק לסביבה כבר נעשה כשרכשנו את החפצים האלה, ולא עכשיו כשאנחנו מחליטים להוציא אותם מהבית. נכון שחשוב לנסות לדאוג לשימוש חוזר, מיחזור וכן הלאה. זה באמת חשוב. אבל כשמסתכלים על התמונה הגדולה – הרבה יותר חשוב להפסיק לקנות מעכשיו, מאשר לדאוג שכל פריט ופריט יגיע בדיוק למי שצריך אותם הכי הרבה.
- כי לחפצים שעומדים בצד ומחכים שימסרו אותם יש נטיה מרגיזה להתגלגל בחזרה הביתה.
לא משנה כמה אני מחביאה את הדברים הישנים (עם עדיפות למקום גבוה וסגור שהעיניים הקטנטנות של הילדים שלי לא יצודו אותם) – אם לא פיניתי אותם בזמן, לא רחוק היום בו הם ימצאו אותם. ועכשיו פתאום מדובר באוצר. בום. עוד ארבעה חודשים לפני שאני יכולה לדמיין שאני מוציאה את זה מהבית. - כי את ההקלה האמיתית ותחושת השחרור מקבלים רק כשהחפצים המיותרים יצאו מהבית.
לא משנה כמה אמיצה ואסרטיבית הייתי כשהחלטתי להוציא את החפצים האלה, כל עוד הם עומדים בפינת הבית (כן, גם אם זה ממש ליד הדלת), הרווחה האמיתית לא תגיע.
ברגע שהם יוצאים מהבית ומהחיים, נכנס האוויר ומגיע תחושת ההקלה הגדולה. ואיתה המוטיבציה להמשיך ולהגיע למקום שלם ורגוע.
3. להבין ששופינג הוא לא בילוי
פעם, לפני שהקורונה פרצה לחיינו, שופינג היה סוג של בילוי לגיטימי. שתיים שלוש חברות נפגשות, ויוצאות לקניות.
ככל שבגרנו הקניונים בארץ אולי פחות עניינו אותנו, אבל תרים יד מי שיצאה לחופשת בנות בחו"ל ולא הקדישה לפחות חצי יום לשיטוט בחנויות השונות.
ככל שהחיים שלנו עוברים יותר ויותר למרחב האונליין, גם הבילוי הזה מקבל פנים חדשות, בדמות שוטטות באתרי קניות, מילוי סל הקניות האולטימטיבי, שיתוף הסל בקבוצות, והריגוש של פתיחת החבילה.
הרבה פעמים סל הקניות האולטימטיבי אומר למלא את הסל בעוד דברים, כדי לחסוך עלויות משלוח. זה אומר שאנחנו משלמים את אותו סכום פחות או יותר, ומקבלים יותר דברים. על פניו נשמע ממש הגיוני וחכם לנצל את זה.
אבל באמת מה שזה אומר זה – עוד דברים בבית שלא תכננו.
וזה עוד בלי להזכיר את הפרסומות שרודפות אחרינו ברשת אחרי שביקרנו באתר מכירות, ומזכירות לנו כמה כיף יהיה לנו אחרי שנקנה. דיברתי על זה לעומק בפוסט על למה אנחנו קונים דברים שאנחנו לא צריכים.
הטיפ המעשי ביותר שלי לשילוב מינימליזם הוא להבין ששופינג זה לא תחביב ולא בילוי. אפשר גם להוריד לו את השם הסקסי "שופינג" ולהזכיר שמדובר בסך הכל ב"קניות". וקניות זה משהו שעושים כי צריך.
מה נעשה עם כל הזמן והכסף שנחסך לנו? נמלא אותו בתחביבים אמיתיים. כאלה שממלאים אותנו ליותר מרגעי הריגוש של התשלום ופתיחת החבילה.
4. קצת מינימליזם דיגיטלי – להפסיק לעקוב אחרי מותגים ולצאת מקבוצות רכישה
הטיפ הזה ממש פשוט ליישום, וממש חשוב – בכל פעם שרואים בפייסבוק למשל מודעה ממומנת למותג מסוים שאנחנו אוהבים לקנות בו גם כשאנחנו לא ממש צריכים, ניתן לבקש מפייסבוק שלא יציגו לנו מודעות כאלה יותר.
אני הסרתי כך מהפיד שלי מודעות לשלל מותגים למיניהם. וכשהמודעות נעלמו, יחד איתן נעלמה גם התחושה שאני צריכה משהו, שחסר לי משהו.
אל תטעו – אני עדיין מקבלת מודעות ממומנות. אבל הן כל כך לא מעניינות עכשיו שיחסית יותר קל לי לזנוח אותן. לא משנה כמה מודעות אני אקבל ל-SHEIN* זה פשוט ממש לא מעניין אותי.
(* לטובת הקוראים שלא מטורגטים ל-Shein מדובר באתר סיני לבגדים מאוד זולים. אותי זה לא מושך כי כל הבגדים הם מבדים סינטתיים ולא נעימים, ואני מעדיפה את הבגדים שלי מבדים רכים ונעימים.)
במקום להיות פסיביים בקניות ולתת למבצעים להחליט עבורנו מה נקנה, אנחנו רוצים לקנות כשאנחנו מחפשים אקטיבית את המוצרים שהגדרנו שאנחנו רוצים. אחרת נקנה דברים שאנחנו פשוט לא צריכים, ובעוד שנה שוב נמצא את עצמנו עושים דיקלאטר.
בנוסף – יצאתי מכל קבוצות הרכישה למיניהן שמפרסמות דילים שווים. הקבוצות האלה נהדרות ויכולות באמת לחתוך מחירים, אבל צריך להשתמש בהן בחוכמה אחרת הן מייצרות אצלנו תחושה מדומה של צורך. נשארתי בקבוצה אחת טובה, עשיתי לה unfollow כדי שלא יופיעו לי בפיד מבצעים שאני לא צריכה, ומדי פעם כשאני כן מחפשת משהו שהחלטתי בעצמי שאני רוצה, אני נכנסת לבדוק אם יש לינק מוצלח. או יותר טוב – שואלת חברות שלי אם הן יודעות על מבצע רלוונטי.
כמובן שעדיין יוצא לי להיחשף המון לפרסומות! אי אפשר להתחמק מזה. אבל עכשיו כשיש לי פחות עומס של פרסומות על הראש, יותר קל לי לסנן את התכנים הלא רלוונטיים האלו ולהתמקד במה שכן מעניין אותי.
5. פשוט להתחיל
הטיפ המעשי ביותר שאני יכולה לתת הוא – פשוט להתחיל!
לפעמים זה נשמע כל כך מאיים, כשמסתכלים על התמונה הגדולה ורואים שכל הבית מלא בדברים ואיך נצליח בכלל אי פעם לסנן ולסדר הכל?
אבל המחשבות האלה הן באמת מחשבות שליליות, וברגע שמתחילים – המוטיבציה מוצאת את עצמה, תחושת ההקלה מחזקת אותנו, וקל יותר להמשיך צעד אחר צעד.
כתבתי על זה בהרחבה בפוסט – איך מתחילים במינימליזם? ממליצה לקרוא אותו, לשאוף קצת השראה ופשוט להתחיל.
אני אשמח לשמוע בתגובות איזה טיפ תתחילו ליישם, ואיזה טיפ כבר יישמתם בתהליך שלכם.
אוהבת
12 Responses
היי, היה לי ממש מעניין לקרוא וגיליתי על עצמי שאת שני הסעיפים הראשונים כבר בצעתי ואני דיי שומרת על התוצאות. לגבי רכישות דיגיאליות אני עדיין בדיאלוג לגביהם. מרגישה שדווקא בתקופה האחרונה הם מאפשרים לי קצת אויר וקורטוב של שגרה.
תודה על התגובה שלי. בעיניי הבעיה עם הרכישות האלה שהן אמנם נותנות קצת אוויר ותחושה טובה של דופמין, אבל מהר מאוד הריגוש נעלם ונותרנו עם מוצר מיותר בבית, פחות כסף… וזה לא פתרון אמיתי לתחושת המחנק של התקופה הזאת.
ואוו, איזה טיפים מעולים!!
כשעברנו לדירה החדשה שלנו עברנו עם כל מה שהיה בבית הקודם.
אחרי כמה שנים עם סלון מזעזע ועמוס פריטים לקחנו מעצבת פנים שעשתה לנו סלון מדהים. חלק מהתהליך היה להיפטר מדברים. היה לי קשה בטירוף. כל פריט היה מזכרת ממקום אחר. כל פעם היא אמרה לי להוציא כמה פריטים עד שהוצאתי הכל. היום אני כבר לא זוכרת מה היה שם שהיה כל כך חשוב. והסלון שלנו נקי וכיפי (קצת נכנסו פריטים חדשים , אבל לא הרבה)
הכי חשוב זה להתחיל לנקות, כמו שאמרת. ומיד להוציא את השקית מחוץ לבית.
איזה כיף! מהמם שאת אפילו לא זוכרת מה היית שם. החוויה של לשבת בסלון נעים הרבה יותר שווה מאשר לשמור את כל הדברים האלה..
טיפים מצוינים שנראה לי שאפשר בקלות ליישם. אני לגמרי מרכיבה סל מוצרים עם עוד משהו ועוד משהו כדי שיגיע לסף המשלוח, וגם לי ליד הדלת מונחות עכשיו ארבע שקיות למסירה מבלי שארגנתי לי למי למסור… וכמובן כשמנויים על קבוצות ומקבלים עדכונים, רוצים לקנות יותר, הכל נכון. אעשה חלק כבר עכשיו, כולל להפטר מהשקעות האלה. תודה!
תודה רבה נעמה! כיף לשמוע!☺️
Less is morr
אמן
בעיני טיפ 2 הוא בדיוק המקום שבו אני מתמודדת עם השאלה מה אני יותר – מינימליסטית, או סביבתית. אני בתהליך של למידה של איך לפזר את מה שאני לא צריכה. למדתי להכיר כמה חנויות יד שניה. וזה חשוב. כי הסביבתי יש חנויות יד שניה שמקבלות רק חפצים במצב מצויין. צריך להתאמץ (לכבס, לגהץ…) בשביל למכור דרכן את החפצים. אבל נראה לי שבחנויות האלה הרבה ממה שמועהר אליהן באמת נמכר. יש חנויות שסתם מביאים להן כל מה שיש בבית, ושם המון דברים פשוט נזרקים. למדתי גם להפוך בגדים לחוט טריקו וכבר סרגתי שטיח קטן לאמבטיה, שהיינו צריכים (יצא מכוער, הבא ייצא יותר יפה…).
אני מקבלת את זה שכשלב ראשון עדיף פשוט לזרוק. אבל זה לא נכון שהנזק נעשה כשקנינו ואין דרך לצמצם את הנזק. אם מישהו אחר ישתמש במה שאני משחררת הוא לא יקנה חדש ויווצר פחות נזק.
בקיצור, לרכוש פחות, לדעת לכבד כל חפץ ולהשתמש בו כמה שיותר (מה שהופך לפשוט יותר ככל שיש פחות חפצים) – ולדעת שאנחנו בתהליך ממושך של ללמוד איך לחיות מינימליסטי וסביבתי בתוך עולם שכל הזמן רק מנסה לשכנע אותנו לרכוש עוד ועוד.
היי מיכל, תודה על התגובה והדיון.
את צודקת לחלוטין שהרעיונות של מינימליזם וסביבתיות לפעמים מתנגשים.
אני מסכימה גם עם מה שאת אומרת שניתן לצמצם את הנזק גם אחרי הרכישה.
העניין בעיניי הוא ש-לך היה את הכוח והאנרגיה לעשות את זה, להתאמץ בשביל החנות המיוחדת הזאת וללמוד להפוך בגדים לטריקו ולסרוג…..
להרבה אנשים אחרים אין את הכוח והפניות המנטלית לעשות את זה. כי הם מתמודדים עם כמויות ענקיות של חפצים, אשמה, אחריות וסטרס. אם אני אציע להם פתרונות כאלה – הם אולי ירצו לעשות את זה, אבל מרוב עומס מנטלי רוב הסיכויים שלא יגיעו לזה, וישארו עם עוד אשמה, והחפצים שמראש הובילו לרגשות השליליים – ישארו שם.
היום, אחרי הניפוי, כשיש לי חפצים בודדים בכל פעם לנפות, אין לי בעיה להשקיע בכל חפץ כזה את הזמן. כי הראש שלי פנוי יותר ואין לי מאות חפצים להתעסק בהם.
כשאני מסתכלת על זה במבט על, על כל הזיהום והזבל מהתעשייה, אין לי ספק שאם כל בית יעשה את הניפוי הגדול הזה, ואחריו באמת ישקיע בצמצום צריכה אמיתי – זה יהיה פיתרון ריאלי, אפשרי לביצוע, שלא כרוך בהטלת אשמה נוספת על האנשים שכבר רכשו את המוצרים מראש.
זאת דעתי ואפשר גם לבחור שלא להסכים איתי.
בכל מקרה אני לא קוראת ל-לשים הכל בזבל בלי לחשוב. ולדעתי הכי נוח לפרסם את כל הדברים בפייסבוק ולמסור. המסר שלי הוא רק – לחשוב פחות על לאן הולכים החפצים שכבר קנינו, ויותר על – לא לקנות חפצים נוספים.
יום נפלא! 🙂
קוראת שוב חשוב את הטיפים ומחקתי את עצמי מרשימות תפוצה לא רלוונטיות בזכותך!
באיזו קבוצה את מתעניינת ברכישות משתלמת ןנכנסת אליה רק כשאת צריכה משהו?
U R My Hero!
איזה כיף מיכל!! הגבתי לך במייל ששלחת לי 😊