הבית של שי כהני – בתים מינימליסטים אמיתיים

היום בפינה שלנו 'בתים מינימליסטים אמיתיים' אני שמחה להכיר לכם את שי כהני.

את שי אני מכירה מהתואר הראשון שלי, בעולם הקודם בו למדתי מדעי ההתנהגות בבן גוריון. מהפייסבוק למדתי שהיא המשיכה לתואר שני בעבודה סוציאלית ולרילוקיישן לארצות הברית. ובזכות הבלוג הזה והעניין הגובר שלי במינימליזם, גיליתי שגם שי חולקת איתי את תחום העניין הזה, ואפילו מחזיקה בבית מינימליסטי!

באופן טבעי ביקשתי ממנה לבוא להתארח אצלי, באחת הפינות היותר אהובות – בתים מינימליסטים אמיתיים. בפינה הזאת אני מארחת בתים מינימליסטיים שהם… אמיתיים. לא אינסטגרם, לא מתוקתקים כמו בסרטונים מלאי עריכה, אלא בתים אמיתיים של אנשים אמיתיים.

מוזמנים להכיר את שי ואת הבית האמיתי שלה.

חדר שינה מינימליסטי בבית של שי כהני

היי שי! לטובת הקוראים שעוד לא מכירים אותך, ספרי לנו קצת על עצמך, ומה את עושה ביום יום שלך?

היי לכולם! נעים להיות פה..  ביום יום אני עו"ס קליני, סקסולוגית ומומחית לטיפול בטראומה (EMDR). אוהבת לעזור לא.נשים למצוא את הזוגיות והמיניות שמתאימה להם לצד עיבוד טראומות עבר שמקשות עליהם להתקדם לחיים מלאים ושלמים. בנוסף אני מנהלת את תחום הקשישים בקהילה שלי ביאנגסטאון אוהיו. עברתי לארה"ב עם בעלי גון (מנהל התוכניות והאירועים בJCC) לפני 5 שנים.
אני אמא לשתי בנות קטנות מהממות (נורי 3.10 וגלי 1.7) וגור כלבים מעורב היפראקטיבי שקוראים לו קוביד (ע"ש הקורונה) או בכינוי הקליל קו-קו.

איך הגעת לעולם המינימליזם?

גדלתי בבית מאוד מאוד צנוע, והורי היו מאוד מחושבים כלכלית. גם בזוגיות עם גון, מאז ומתמיד אנחנו משתדלים שלא לקנות מה שאנחנו לא צריכים. כל דבר אנחנו מתעדפים ויש עדיפות למסירה- קניה יד שניה- ואז אם לא מצאנו נקנה חדש. מארי קונדו שינתה את חיי לפני 3 שנים ומאז אני בתהליך של העפת ציוד שאין בו שימוש באופן מתמיד..

Keep it simple - בית מינימליסטי

האם את מגדירה את עצמך כמינימליסטית?

נראה לי שכן. אנחנו זוג מאוד צנוע, מעולם לא קנינו שום דבר שלא יכולנו לעמוד בו ואנחנו פשוט משתדלים להנות מהטבע, טיולים והחוץ ופחות דברים חומריים.
אני נהנית להיכנס לחנויות יד שניה, אבל אנחנו מאוד מחושבים ולומדים להעריך את מה שיש ולהנות ממנו, ופחות להסתמך על החוץ והחומרי כדי להרגיש מאושרים.
אנחנו משתדלים להשקיע את הכסף שלנו בתחביבים, בילויים משפחתיים והגשמה אישית ומקצועית ופחות על רהיט או בגד כזה או אחר..

איך היית מגדירה בית מינימליסטי?

בית שבו כל פריט או בשימוש (בעיקר עם ילדים) או שמסב אושר. לא כזה שבגלל שהוא שם הוא נשאר שם. בית שבו קל למצוא מה שצריך ונעים לגור בו. האנרגיה זורמת ויש שמחת חיים. אין עומס רגשי או פיזי והאווירה בו קלילה ורגועה.

הבית של שי כהני

ומה את יכולה לספר לנו על הבית המינימליסטי שלך? מה הופך אותו למינימליסטי?

אנחנו בתהליך מתמיד של להעיף ציוד, תורמים המון והילדות נולדות לבית שבו אם אין שימוש כיום במוצר מסוים או פוטנציאל לשימוש עתידי- פשוט תורמים. בת השלוש שלי נהנית למסור משחקים שהיא או אחותה התינוקת לא משחקות בהם ואין עומס. יש לכל דבר מקום ייעודי, משתדלים שלא יהיה כפילויות (חוץ מפאזלים!! שזאת החולשה שלנו וזה תחביב משפחתי אהוב עלינו מאוד מאוד) ונהנים ממה שיש. אין לנו שום בגד או משחק שלא בשימוש ושלא מסב לנו אושר, וכמעט מכל הציוד שלנו נמסר לנו באהבה מחברים בקהילה.

האם הבית שלך תמיד היה מינימליסטי או שעברת תהליך של סינון וניפוי?

מאז שיצא הספר הראשון של מארי קונדו התחלתי בתהליך מתמיד של ניפוי.. וזה בא בגלים.
אפשר להגיד שפעם בחודש עפות לפחות 5-6 שקיות זבל ענקיות לתרומה. ואנחנו משתדלים להכניס דברים שימושיים ונעימים.

פינת אוכל מינימליסטית בבית של שי כהני

מה את יכולה לספר לנו על מינימליזם עם ילדים?

אני מאמינה שעומס חומרי מקושר עם עומס רגשי.. אין אפשר להרגיש שלווה במקום שבו יש בלאגן ולא נעים לנו. חשוב לי עם הבנות שיהיה להן נגיש ונעים. כלומר, מגיל ינקות הן ידעו לאן להחזיר ולאן לשייך כל דבר, וכך יש להן מוטיבציה לסדר את הבית ולקחת חלק פעיל בארגון שלו.
חשוב לי שיהיה להן מגוון ולא עמוס. כשיש יותר מידי משחקים, הן לא מוצאות במה לשחק. דוגמא לכך היא רכבת עץ איכותית ש"פתאום" נקלטה בעיני הבנות למרות שהיא הייתה באותו המקום כבר 3 שנים, רק כי העפנו כמה משחקים שלא בשימוש סביבה. כל חפץ מקבל את המקום הראוי לו והכל נגיש ונעים.
אין חובה שיהיה מעט משחקים, אבל חשוב שיהיה לילד נגישות, ורוגע כשהוא משחק.. זאת המהות בעיניי. הרי אין צורך ב30  בובות, 5-6 יספיקו וכל אחת מהן תקבל את הכבוד לה היא ראוייה.

אני חושבת שזה מתקשר לסגנון ההורות שלנו באופן כללי יותר.. אנחנו דוגלים בהורות מקושרת וחיבור מלא לילדות בזמן שאנחנו בבית. אנחנו נהנים המון מהביחד, לנגן, לשיר, לרקוד וגם לינה משותפת.

בעלי ואני עובדים שנינו במשרות מלאות פלוס פלוס. אז במשך הערב ובעיקר בלילה אנחנו ישנים עם הבנות. לרוב נתחיל את הלילה בנפרד מהן אבל כמעט בכל לילה נמצא את עצמנו כולנו ביחד.. זאת גם הסיבה שיש בחדר של הבנות מיטה זוגית ששייכת באופן רשמי לבכורה שלנו (בנוסף למיטה בחדר של ההורים), וככה אפשר לתרגל בערב בחדר של הבנות מדיטציה איתן בשכיבה, לעשות Tapping in (שזה בעצם גירוי בילטרלי להורדת סטרס) ופשוט להתחבק כולנו יחד מתי שאחד מאיתנו זקוק לחום ואהבה.. זה פשוט כיף ונוח… 

מה היתרונות לדעתך בבית מינימליסטי?

לוקח פחות מעשר דקות לסדר את כל הבית. הילדות יודעות איפה כל משחק או פריט נמצא. קל לנקות והתחזוקה קלה הרבה יותר. הבית מרגיש מאוורר ולא עמוס ונעים יותר לבלות כולם יחד.

מה היית ממליצה למי שרוצה גם לאמץ לעצמו הרגלים מינימליסטים?

פשוט להעיף. בלי חשבון. מה שלא בשימוש, מה שלא עושה אתכם מאושרים, ומה שאין סיכוי שתשתמשו בו יותר (משחקים ובגדים קרועים/ מידות קטנות או גדולות מידי וריהוט שלא צריך)..
אני מאמינה גדולה בקארמה.. תמיד כשאנחנו תורמים מוצר או רהיט, יגיע משהו שאנחנו צריכים ממישהו אחר.. 

(הערה ממני – אני מסכימה עם שי כל כך וגם אני דוגלת בפשוט להעיף!)


אני שי כהני- ארז, עו"ס קליני, סקסולוגית, ומטפלת בEMDR ואומנויות, אוהבת מיינדפולנס ונהנית ללמוד ולחקור. נהנית לעבוד עם הדור השלישי וגם על ילדים, והשילוב הבין דורי קסום בעיניי. שונאת את השלג של אוהיו, ומתגעגעת לאבטיח בים של תל אביב.
בת הזוג של גון ואמא לנורי וגלי. מגשימה חלומות סדרתית. 


תודה רבה שי. זה כל כך כיף לארח פה בתים אמיתיים ולדעת שבית מינימליסטי זה משהו שלגמרי אפשר להשיג. תודו שאי אפשר שלא להתאהב בגישה הצנועה ששי מציגה בפנינו.

גם הבית שלך מינימליסטי? אשמח לארח אותך בבלוג. קליק לטופס יצירת קשר.

לכל הפוסטים בפינת בתים מינימליסטיים אמיתיים

הרשמה לניוזלטר:

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצה עוד מינימליזם?

כדאי להירשם לניוזלטר. אני שולחת עדכון אחת לשבועיים.

רוצה עוד מינימליזם?

כדאי להירשם לניוזלטר!

אני שולחת עדכון אחת לשבועיים. בלי ספאם.