הבית של יונית צוק – בתים מינימליסטים אמיתיים

אני מתרגשת היום לפתוח פינה חדשה – בתים מינימליסטיים אמיתיים!

אחרי ההצלחה של סדרת סיור הבית המינימליסטי שלי הבנתי שגם הקוראים שלי בדיוק כמוני מחפשים לראות איך אפשר ליישם את הגישה המינימליסטית בבית.

את הבית שלי אתם כבר מכירים ממש טוב, אז היום אנחנו פותחים את פינת הבתים המינימליסטיים שלנו, בה אני מארחת חברים מינימליסטיים שמספקים לנו הצצה לבית המינימליסטי האמיתי שלהם!

וכדי להתחיל בגדול, אנחנו מתחילים היום עם האחת והיחידה – יונית צוק, הגורו של הבלוגרים בארץ, שממש במקרה גיליתי שגם היא חוטאת במינימליזם! למי שעוד לא הכיר – ליונית בלוג משוגע גדוש בידע מקצועי מעולה על עולם הבלוגים. 

יונית הציעה לי להתראיין אלי לבלוג ולספר לנו עליה ועל הבית שלה ואני קפצתי על ההזדמנות בשתי ידיים, בעיקר מתוך סקרנות לראות את הבית שלה!😄 בנוסף קיבלנו ראיון מרתק איתה, אז בואו נצלול פנימה.

בתים מינימליסטים אמיתיים - יונית צוק

היי יונית! לטובת הקוראים שעוד לא מכירים אותך, ספרי לנו קצת על עצמך, ומה את עושה ביום יום שלך?

אז אני יונית צוק, בכובע המקצועי אני הבלוגריסטית, יועצת ומרצה בתחום השיווק הדיגיטלי באמצעות תוכן בדגש על פלטפורמת הבלוגים.

אשת איש ואמא של מינימי ויוניקורנית.

איך הגעת לעולם המינימליזם?

אני קוראת המון, משלל אסכולות. הגעתי לעולם המינימליסטי לפני שלוש שנים מתוך מעקב אחרי תופעות שקרו בעולם.

נקלעתי לסרט "מינמליזם" שממש הוריד לי אסימון בתחום וגם הספר "ההיסטוריה של האיטיות" שהיה מרתק מאוד ובלעתי אותו בנחישות.  (על ההשפעה של הספר והסרט עלי אפשר לקרא פה)

אני חושבת שנבט המינימליזם הוטמע כשלפני שבע שנים טסנו לרילוקיישן של שנה בארה"ב, דבר ששינה את חיינו בכל כך הרבה אספקטים, אבל באספקט של המינימליזם הוא זה שגילה לנו שאפשר להנות יותר עם הרבה פחות. 

בגלל שזאת היתה נסיעה מטעמנו, טסנו עם תקציב סופר מוגבל ו7 מזוודות ל4 נפשות. זהו. הסתפקנו בריהוט מינימלי וריהוט יד 2 וללכת לסטארבקס היתה חוויה שנרשמה בספר ההוצאות שלנו. חיינו על תקציב מאוד מוגבל ומזל שכך, כי ארה"ב היא ארץ שקשה מאוד שלא להתפתה לקנות שטויות שלא צריך.

במקום זה, את הכסף בזבזנו על קמפינגים עם הבנות בסופי השבוע הארוכים.

רוב הזמן גם היינו עם רכב אחד, מה שהיה מאוד קשה אבל לא בלתי אפשרי.

כשחזרנו לארץ הבנו שהארגזים שהשארנו אצל ההורים למשמרת יכולים להשאר שם ופשוט התחלנו די מאפס.

שנה או שנתיים הסתדרנו עם אוטו אחד. המגדלור עבד ליד הבניין בו שכרנו דירה ואני עבדתי מהבית או מבתי קפה. ויתרנו על המון דברים שנראים לנו לא נחוצים כמו קומודה בכניסה לבית, שולחן קפה בסלון, ספריה בשבילנו, מליון בגדים או נעליים. זה לא שאין לנו, פשוט הכל בהגבלה. 

אנחנו מבזבזים על חוויות יותר מאשר על קניות. 

גילינו גם שפשוט יותר לנקות ככה את הבית ושבסופו של יום הוא נשאר מסודר.

הבית המינימליסטי של יונית צוק
צילום: אורטל אקרמן

האם את מגדירה את עצמך כמינימליסטית?

לא בטוח שאני נכנסת להגדרה הזאת כי אני אוהבת לאכול במסעדות טובות ולבזבז שם את הכסף, ואני אוהבת דירות שמעוצבות ממש יפה, אבל אני כן אוהבת לזרוק דברים מהבית חחח. אגב, גיליתי שאחת מתופעות הפוסט מנפוזה שלי זה לקחת שקית של זבל ולהעיף דברים שלא באים לי טוב בעין. 

לא תמיד בני המשפחה מרוצים מזה…

מצד שני, אני משתדלת לקנות בגדים כשאני צריכה, אין לי דבר כזה של קניה אימפולסיבית של בגדים. כשמדובר בבגדים, אני קונה בגדים איכותיים כי הם מוכיחים עמידות לאורך זמן. פעם בשנה אני הולכת עם אחותי לחנות מעצבים בזכרון ואנחנו קונות גרדרובה שמחזיקה מעמד לכמה עונות. אנחנו גם מחליפות ביננו פריטים. 

אני לא בטוחה שאני מינימליסטית בבגדים, מצד שני כמה זה הרבה? יש לי בממוצע 20 חולצות לכל עונה. 5~7 מכנסיים לכל עונה, זה הרבה? מעט? יש לי סוג אחד של נעל; מגף, סנדל, ספורט, כפכף, עקב, סניקרס. זה לא נראה לי מינימליסטי אבל גם לא מוגזם. 

איך היית מגדירה בית מינימליסטי?

אני חושבת שבית מינימליסטי צריך להרגיש בנוח לגרים בו. בגלל שעברתי בחיי 3 ארצות ו 13 בתים, אני מבינה שבית זה לא פיזי אלא תחושה.

בית בעיני צריך להיות פונקציונלי ונח. שכל אחד ימצא את הפינה הבטוחה שלו.

ומה את יכולה לספר לנו על הבית המינימליסטי שלך? מה הופך אותו למינימליסטי?

אין בו עומס. לכל דבר יש את המקום שלו.

הבית שלנו לא גדול ויש בו המון מקום כי הוא לא עמוס. 

החדרים של הבנות מבולגנים חחחח וגם יש שם שטויות, אבל זה חור שחור, לא משנה כמה נפנה את החדרים שלהן, תמיד יש עוד ג'אנק.

נגיד כלי מטבח, אין לי כלי מטבח יפים לאירוח, כל הכלים שלנו של היומיום הם כלי האירוח. מבחינתי מה שעושה כיף באירוח זה השיחה, האוכל, החברים. כלי אירוח יסבכו אותי מבחינת ההכנות וכו, יקח לי זמן מחשבה מיותר מבחינתי.

לפני כמה זמן טיפלנו בממ"ד. הוא הפך לחדר בלאגן לא נורמלי. ירשנו מהדיירים הקודמים שולחן שהיה מחובר לקיר ומעולם לא פירקנו אותו. יום אחד חטפתי קריזה על הבלאגן והכרחתי את המגדלור להיפטר מהשולחן הזה. וואלה, להפטר משולחן זה סיפור רגשי לא קטן. אבל זה היה צעד כל כך חכם . פתאום יש מקום. נולד לנו חדר נוסף בבית. 

בשביל שהבית ירגיש נעים הכנסנו מלא עציצים לסלון. זה לא היה בבת אחת אלא התמכרות נעימה שלי ופתאום משלושה עציצים נוצר סלון עם 18 עציצים שעושים לנו שמח. 

הסלון של יונית צוק

האם הבית שלך תמיד היה מינימליסטי או שעברת תהליך של סינון וניפוי?

כשהתחלנו לצאת אני והמגדלור היתה לנו דירה עמוסה בדברים מיותרים. ספריה שחורה עמוסת שטויות וספרים, טלוויזיה שתפסה חצי סלון, אופניים בחדר בלאגן, בגדים בכל מקום, נרות… ואז הצטרפו הצעצועים האינסופיים של הבנות, אלבומים, כלוב טיסה של הכלב וצעצועים שלו… בקיצור כמו שזה נשמע ככה זה הרגיש. צפוף ומיותר. 

השינוי נעשה לפני שש שנים עם החזרה לארץ. גם לא היתה לנו פרוטה שחוקה לבזבוז וגם הבנו שזה לא הכרחי. 

מה היתרונות לדעתך בבית מינימליסטי?

קל לסדר, כיף בעין, חסכוני. 

מה היית ממליצה למי שרוצה גם לאמץ לעצמו הרגלים מינימליסטים?

לזרוק דברים שלא נגעתם בהם בשנה האחרונה.

להעביר הלאה דברים שלא צריך ושלא תגעו בהם. אני עושה את זה עם ספרי קריאה ובגדים וזה כיף אמיתי. 

להתחיל עם משהו אחד בלבד ורק אז לעבור הלאה. לא בבת אחת. 

להתאים את המינימליזם האישי לאופי שלך, גמישות ולהיות באזורים האפורים כי אין נכון או לא נכון. מה שמתאים לך. 


תודה ענקית ליונית על הראיון, היה תענוג לארח אותך!

מה לקחתם מהראיון של יונית? תכתבו לי בתגובות.

וכדי להיות בטוחים שלא תפספסו את הבתים הבאים שיתארחו כאן בבלוג – הירשמו לניוזלטר פה בתחתית הפוסט.


יונית צוק:

אני יונית צוק, הבלוגריסטית, יועצת לשיווק דיגיטלי באמצעות תוכן, בפלטפורמת הבלוגים. אני גם אמא למינימי ויוניקורן אותן אפשר לראות באינסטגרם שלנו, ואשת מגדלור יקר.

הרשמה לניוזלטר:

11 תגובות

  1. הי יקירה , אני בקבוצה של יונית, שמעתי את את ההרצאה המעולה שלך בקבוצה, אני עוסק בהנחיית הורים ומתבגרים אשמח להתארח בבלוג שלך ולדבר על מינימליזם אצל מתבגרות, במיוחד עכשיו בזמן הקורונה פתאום זה קיבל נוכחות חזקה

    1. היי יקירה, מעניין ממש לא חשבתי שמתבגרות נמשכות לנושא הזה. אני צריכה לחשוב קצת על הרעיון, אפשר לדבר בפרטי 🙂

  2. אהבתי מאוד! בשנה האחרונה גם אני מנסה לזרוק כמה שיותר ולא לקנות מה שלא צריך, זה לא קל :).
    ספרים הכי קשה לי לשחרר…
    ותמיד כיף לקרוא את יונית!
    תודה לשתיכן ונרשמתי גם לתפוצת הבלוג

  3. אני מהאגרנים שמשוכנעים שיום אחד (אולי) עוד אעשה משהו ממשהו. הבית שלנו קטן וצפוף ובכל זאת קשה לי לזרוק…אולי הבלוג שלך יביא לי את הסוויצ'.
    לזכותי יאמר שהוא גם מלא בכלים וחומרים שמשמשים את שני המבוגרים כאן לעבודה – שנינו מורים, עושים סדנאות ותמיד חסר לנו איזה קרש…

    1. ברוכה הבאה שירי!
      מה שאנחנו משתמשים בנו ונותן לנו ערך הוא לא מיותר. ❤️

    1. מתה על בתים מינימליסטיים. בהחלט עשה לי חשק לעבור על מלא שטויות שיש לנו בבית ולהעיף 😀

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצה עוד מינימליזם?

כדאי להירשם לניוזלטר. אני שולחת עדכון אחת לשבועיים.

רוצה עוד מינימליזם?

כדאי להירשם לניוזלטר!

אני שולחת עדכון אחת לשבועיים. בלי ספאם.