זה מוזר, עברו כבר 6 שנים מהחתונה שלנו. צברנו מאז כל כך הרבה חוויות – טיול ארוך למזרח, מעבר לאילת וכמובן שני ילדים.
לא כתבתי על החתונה, כי היו לי דברים אחרים מעניינים לכתוב עליהם וכי החתונה מרגישה כמו אירוע רחוק, מחיים קודמים. אבל פוסט שעלה בקבוצה פיננסית לנשים בפייסבוק עם השאלה "איך להתחתן בזול" הזכיר לי שזה שאני עברתי לתחומים אחרים בחיים לא אומר שאנשים הפסיקו להתחתן ולהוציא על זה ים כסף.
אז אני ממש לא חסכנית גדולה, הבלוג הזה הוא לא פיננסי והמניע שלי בחיים הוא ממש לא לחסוך כמה שיותר. אבל יצא שהחתונה שלנו היתה פשוטה, וכן, גם מינימליסטית. באופי וגם במחיר – החתונה שלנו היתה חתונה זולה יחסית (ככה זה, למינימליזם יש יכולת מופלאה לחסוך כסף).
אני מקווה שהפוסט יוכל לעזור ולתת רעיונות למי שנמצאים בשלב הזה בחייהם, ואולי מחפשים חתונה זולה יחסית ומינימליסטית, ובכל מקרה הוא יהיה מזכרת מתוקה ואישית בשבילי.
להתחתן בחתונה פשוטה היתה אחת ההחלטות היותר טובות שעשינו. לא עשינו מסיבה גדולה ואירוע מרשים, אבל היה לנו יום מתוק ומלא באהבה, שבסופו נשאר לנו מספיק כסף לירח דבש ארוך (ארבעה חודשים בהודו, לאוס ותאילנד) שצברנו בו עוד אינסוף חוויות. אם הגעת לכאן במחשבה על חתונה מינימליסטית או חתונה זולה – אני ממש מעודדת אותך להקשיב ללב ולזכור שכל שקל שחוסכים על החתונה יכול להצטבר לחוויות מדהימות אחרות.
שנדבר במספרים? החתונה כולה עלתה כ-37,000 ש"ח, כאשר רוב התקציב הלך למסעדה בה התחתנו. את החלוקה המדויקת של התקציב לצערי אין לי היום.
כשאני כותבת את המספר הזה עכשיו, זה נשמע לי באמת המון. המון המון כסף להוציא על אירוע בודד, ולא בדיוק נשמע לי "חתונה זולה", אבל גוגל מספר לי שחתונה ממוצעת בארץ עולה לרוב בסביבות ה-120,000 שקל. 🙀 הסכום הזה בלתי נתפס בעיניי על אירוע בודד בתחילת החיים של זוג צעיר, שלרוב עומד לפני הבאת ילדים, קניית בית… (מ"מרום" 6 שנות נישואין אני נשמעת ממש כמו זקנה 🙈. ) המוסכמה החברתית הזאת באמת פחות ברורה לי.
למה חתונה מינימליסטית?
ב-2015 עוד לא ידעתי לומר שאני מינימליסטית. בתקופה ההיא עוד לא היו לי המון חפצים (שרובם "הגיעו עם הילדים"…), אבל לא הייתי מחוברת עדיין לנושא הזה. כמו שסיפרתי במסע שלי למינימליזם, ידעתי כבר שמשהו במירוץ החיים הרגיל לא מסתדר לי, וניסיתי לחפש דרכים לפשט את החיים.
כמו רובנו, בתקופה שבה התחתנו גם הרבה מהחברים שלנו והקולגות בעבודה התחתנו. מצאנו את עצמנו בלא מעט חתונות קלאסיות, והאמת היא שהיה ברור לשנינו שזה פשוט לא מתאים לנו ולסגנון החיים שלנו.
לא מסיבה עם 300 איש שרובם בכלל חברים של ההורים שלנו, לא כניסה לחופה עם זיקוקים, לא צלם מגנטים ולא עמדת אקססוריז וצילומים. זה פשוט לא אנחנו.
וכאן מגיע הרגע לדיסקליימר סופר חשוב: אם חתונה גדולה עושה לכם את זה, מעולה! אם כל החיים חלמת על חתונה גדולה עם מאות מוזמנים שבאים רק בשבילך, ויש לך את היכולת הכלכלית לעמוד באירוע כזה – נהדר. המטרה שלי היא ממש לא לתת פה "מתכון" לאיך חתונה צריכה להיראות לדעתי, לא לומר שאחד הוא טוב ואחד לא. המטרה שלי היא נטו לשתף את החוויה שלי, מהחתונה האינטימית שלי.
איך התחתנו בחתונה מינימליסטית?
כמות מוזמנים מינימליסטית
הכלל הכי בסיסי בעולם החתונות הוא כזה – ככל שיש יותר מוזמנים, המחיר למנה יורד. ההגיון הזה גורם הרבה פעמים לתחושה שכדאי להזמין הרבה אנשים, כדי להוריד עלויות פר מנה.
בעיניי זה ממש לא הגיוני. עזבו את ההגיון הכלכלי שאני ממש לא רואה אותו (הרי המחיר פר מנה יורד אבל מספר המנות עולה, כך שהסכום הסופי גבוה יותר. נכון שכל אורח אמור להביא צ'ק שלפחות מכסה את המנה שלו, אבל מנה זאת לא ההוצאה היחידה – מספר מוזמנים גבוה גורר עוד אלכוהול, עוד קשקושים, לפעמים אפילו עוד צלם, עוד ועוד ועוד התעסקויות… נו.). אני רציתי להזמין לחתונה שלי רק את האנשים שרציתי שיהיו איתי ביום הזה, ושידעתי שירצו לבוא. זהו.
בתקופת החתונות, כשמקבלים הזמנות לחתונות של חברים מהעבר וקולגות רחוקים מהעבודה, יש בדיחת-סבא כזאת שלקבל הזמנה לחתונה זה כמו לקבל קנס. מצחיק נורא, אבל לא רציתי להזמין לחתונה שלי אף אחד שיתבאס על ההוצאה הכספית. לכן העדפתי לספוג מחיר הרבה יותר גבוה למנה, בתמורה להרגשה הרבה יותר טובה.
אז את מי הזמנו?
אני די בטוחה שאם תשאלו כל כלה כמה אורחים היא רצתה, כולן יגידו שהן רצו להזמין רק את האנשים הקרובים, אבל אז הרשימה פשוט גדלה.
ככה זה, חתונות פשוט נוטות לגדול. מכל הצדדים פתאום לכל אחד יש את האנשים שנורא חשוב להם להזמין – לדודה יש רשימה, לדוד, למי לא. ולא לדבר על האמהות של הזוג שפשוט חייבות להזמין את כל המחלקה בעבודה, את כל החברות שלהן מהכיתה ואת כל המשפחה שהיא לא פגשה מאז פסח 93.
האמת? לא קל להסביר להורים שהחברים שלהם מהיסודי לא מוזמנים לחתונה שלנו. לא משנה איך תהפכו את זה, זה לא קל.
ועם זאת, אני מאמינה גדולה בכך שהאירוע הזה הוא האירוע של הזוג. בעיקר אם הזוג מממן את האירוע.
בסופו של דבר הזמנו את ההורים שלנו, אחים, דודים, בני דודים (אצל שנינו מדובר במשפחות קטנות, אין המון בני דודים) וחברים קרובים בלבד. כמובן כולל ילדים, סך הכל כ-60 אנשים. בימים של לפני הקורונה, מדובר בחתונה מצומצמת מאוד.
קייטרינג ולוקיישן לחתונה המינימליסטית שלנו
חשבנו על כל מיני מקומות לחתונה. בין המובילים בהם היו ריף הדולפינים באילת (פייבוריט שלי, אבל כרוך בשינוע המון אנשים לאילת, סוף שבוע וכו') והחצר של ההורים של אורי.
כשהתחתנו היינו שנינו טבעונים כבר מספר שנים כך שלא היה לנו ספק לגבי התפריט, ברור שחתונה טבעונית. 🌱
באותה תקופה היו שני עסקים של קייטרינג טבעוני. בדקנו אותם, ביחד עם אורח קרניסט קשוח (אחי), הבנו שאין לנו פה משהו באמת טוב, ובטח לא שווה את המחיר.
אורי העלה את הרעיון של להתחתן במסעדה. האמת שלא עפתי על זה, כי רציתי קצת יותר "טבע", אבל זרמתי (בעיקר כי רציתי לסיים את שלב הארגונים ממש מהר, שזה מוטיב חוזר בתכנון החתונה). וכך הגענו להתחתן במסעדת ננוצ'קה. מסעדה שבדיוק הפכה להיות טבעונית לא מזמן, ותמיד היה לנו ממש טעים שם גם עם חברים קרניסטים.
אז סגרנו על חתונה במסעדה – לוקיישן ותפריט טבעוני ביחד. בינגו.
{חייבת לציין שהאוכל עצמו באירוע כן איכזב ולא היה ברמה שהיינו רגילים אליה. אבל בחתונה הזאת כמעט כל הספקים החיצוניים אכזבו אותי כך שכבר לא הופתעתי. ככה זה כשממהרים וסומכים על המלצות 🤷🏻♀️}
טיימינג: בחרנו כמובן בשישי צהריים, שזה הכי קלאסי בשבילנו אז כרווקים 😅. קמים, מתארגנים, מצטלמים, מתחתנים, אוכלים והולכים הביתה. בדיוק מה שרצינו.
די ג'יי
כמובן שאין צורך בדי ג'יי לאירוע שישי צהריים של 60 אנשים. הרכבנו פלייליסט עם כל השירים שאנחנו אוהבים, והיה מושלם. באמת מושלם. אהבנו להרכיב את הפלייליסט (שחלקים גדולים ממנו עברו אחר כך לפלייליסט לחדר לידה…), והיה ממש כיף לשמוע אותו בחתונה.
נתנו הנחיות לצוות לגבי שיר כניסה לחופה (Beatles – Here Comes The Sun) ושיר לשבירת הכוס (Michael Jackson & Justin Timberlake – Love Never Felt So Good), ובאמת הכל היה מושלם.
עד הרגע של שבירת הכוס כשמשהו במחשב של המסעדה לא עבד, ואחרי דקות ארוכות של שקט, במקום להשמיע את השיר שכל כך רצינו, הם השמיעו את השיר הגרוע ביותר שיכלו לחשוב עליו.😹 תכתבו לי בתגובות מה אתם חושבים שהם השמיעו לנו במקום את השיר שרצינו.
(רמז: השיר שהם שמו כל כך שנוא עלי שאם הוא במקרה מתנגן ברדיו אני מיד מכבה. אה והוא בעברית.)
מנהלת הטקס
טוב, כאן הזמן לציין שזאת לא היתה חתונה דתית ושטכנית שנינו רשומים במשרד הפנים כרווקים. שנינו מגיעים מבתים מאוד חילוניים, אין לנו קשר לדת בשום אספקט בחיי היום יום ולא ראינו לנכון לערב אותה פתאום באירוע אינטימי שלנו, ובטח שלא רצינו להיקשר למוסד הרבנות.
רצינו לעשות טקס שהוא יותר שלנו. אני הכי רציתי שמי שיחתן אותנו יהיה מישהו או מישהי שקרובים אלינו, ומכירים אותנו טוב. זה לא הסתייע ולכן התחלנו לחשוב על מישהו חיצוני לנו. וכאן אורי זרק בבדיחה שנבקש מתמר זנדברג. הוא שלח לה הודעה בפייסבוק, העוזרת האישית שלה ענתה לנו, ותוך שבוע נפגשנו עם תמר זנדברג כדי לדבר על הטקס שלנו! היינו ממש בשוק מהקלות שבה זה עבר. תמר היתה מקסימה וממש זכינו שהיא תהיה חלק מהטקס המצומצם שלנו, בתור מי שחולקים איתה הרבה השקפות עולם ומצביעי מר"צ פחות או יותר מאז ומתמיד. 🙂
תמר הגיעה בהתנדבות, וכששאלנו אותה על תשלום היא הציעה שנתרום את הכסף לעמותה חברתית לבחירתנו. זה היה לא קל לבחור, ואת הבחירה שלנו אני מעדיפה לשמור לעצמנו מהסיבה שפחות מתחשק לי לפתוח דיון על עמותות חברתיות. רק אומר שחילקנו את זה בין זכויות בעלי חיים לבין קידום מעמד האישה.
שמלת כלה ונעליים
שמלה: אוקיי, הרבה נכתב כבר על תעשיית החתונות ועל המחירים. לי באופן אישי להוציא סכום של 4 ספרות על שמלה לאירוע אחד, לא משנה מה האירוע, נשמע פשוט מופרך.
ברור שמדובר לגמרי בעניין של תיעדוף. אני מבינה שיש לא מעט נשים שזה מרגיש להן לגמרי ראוי, אבל קונות אולי מחשב יותר זול משלי, או טלפון נייד. אני מדברת על החוויה האישית והסובייקטיבית שלי לגמרי, ובשבילי לקנות שמלה כל כך יקרה פשוט לא עובר טוב בגרון.
אז עשיתי את מה שהוא הרבה יותר אני – קניתי שמלה לבנה יפה ופשוטה מכותנה, בחנות בגדים רגילה. השמלה עלתה לי 200 ש"ח. בתמורה לעוד 100 או 150 ש"ח הלכתי לתופרת שעשתה לי קצת תיקונים בגב השמלה, כך שהיא נראתה קצת יותר "כלתית", וזהו – יש שמלת כלה.
את השמלה לא הייתי מחליפה בחיים, כי היא פשוט כל כך אני.
נעליים: 100 ש"ח בסוף עונה במרקו. שיחוק, לא?
טבעות: ברור שלקחנו טבעות מתוקות ב-300 ש"ח מג'קסון. היום בכלל אף אחד מאיתנו לא עונד אותן עליו.
ומה עם בגדים לחתן?
הוא קנה בגדים יפים בקסטרו. או ברנואר, מי זוכר. כאלה שאפשר ללכת איתם אחר כך לעוד אירועים
דברים שכביכול לא התפשרנו עליהם – צלם, איפור ושיער
שני דברים שהחלטנו לא להתפשר עליהם, קצת עם לחץ מהסביבה וקצת עם לחץ פנימי. המטרה בשני המקרים הייתה שהתמונות יהיו יפות, שהזכרונות שלנו יהיו יפים.
לקחנו צלם ומאפרת הכי מומלצים שהיו בערך. ומאחר וארגנו את כל החתונה בשבועות בודדים, לא התמהמנו בבחירה ובחרנו די מהר. אפילו איפור ניסיון לא עשיתי, כי ידעתי שאני רוצה משהו ממש פשוט – איפור טבעי בצבעים חומים וניטרליים.
בדיעבד שתי הבחירות האלה היו פחות מוצלחות. האיפור בכלל לא היה לטעמי והצלם בכלל התברר כנפילה רצינית. אולי מסר מהיקום שעדיף היה להתפשר עליהם?😉
כך או כך, במבט לאחור ההשפעה שלהם מבחינתי על האירוע זניחה. אז נכון, כשאני מסתכלת על התמונות אני לפעמים מתבאסת מהאיפור הכבד או מהתמונות המבאסות, אבל בחיים כמו בחיים – זה ממש לא מה שחשוב. ומסתבר שגם זה לא מאפיל על הזכרונות הטובים שלי מאותו יום, שבכלל מתערבבים לי עם כל הזכרונות של התקופה הזאת.
והיי, גם צלם לא מוצלח יכול להוציא כמה תמונות טובות שאפשר להשתמש בהן לפוסט בבלוג. 🙂
מתנות לאורחים
נורא רציתי לתת איזשהי מתנה לאורחים שהגיעו. לא רציתי לתת משהו גדול שישב אצלם בבית, וגם לא רציתי לתת קשקוש קטן שילך מיד לפח. יש המון רעיונות מתוקים למתנות לאורחים (עציצים, חלה לשבת…) אבל התחשק לי להיות קצת יותר מקורית.
החלטתי לחלק כרטיסי לוטו להגרלה של מוצ"ש. הימורים זה הכי לא אנחנו והכי לא המשפחה שלנו, אבל חשבתי שאם יש סיכוי שמישהו יזכה במקרה זה יהיה ממש מגניב. ובכל מקרה בסופ"ש היה עוד קצת עניין סביב החתונה כשכולם חיפשו את המספרים הזוכים.
זאת לא היתה מתנה זולה יחסית פר אורח (לפחות יחסית למה שהיה נהוג אז בעולם החתונות), אבל באמת בגלל שכמות המוזמנים היתה מאוד מצומצמת, זאת לא היתה השקעה ענקית מצידנו.
ולמקרה שתהיתם, אף כרטיס לא זכה 😂
אז תכלס, האם גם לך כדאי להתחתן בחתונה מינימליסטית?
היום של החתונה שלנו היה יום מרגש בטירוף, מלא באהבה מכולם.
{האמת? אין סיכוי שהייתי מארגנת אירוע בסדר גודל כזה שוב. בדיעבד הייתי מוותרת על כל האירוע, זה פשוט לא אני. אבל באותו רגע זה היה באמת יום מקסים, מהמם וכיפי.}
אין לי ספק שחבל היה להוציא יותר על החתונה ושהחתונה הזולה שלנו היתה בדיוק בשבילנו. מבחינתי ברור שאין שום קשר בין הסכום שהוצאנו על האירוע לבין מידת האושר והאהבה באותו יום. האם חתונות שעלו פי 3 או 4 יותר משלנו היו פי 3 או 4 יותר כיפיות לנו? כנראה שלא.
בסוף האירוע, בעזרת המתנות הנדיבות של האורחים שלנו, יצאנו עם מספיק כסף גם כדי לכסות את ההוצאות וגם כדי לטוס לירח הדבש המהמם ביקום שלנו – ארבעה חודשים במזרח. הדבר הכי כיפי שעשיתי אי פעם היה לעשות טיול ארוך עם אורי – יותר כיף מכל דבר אחר.
מבחינתי זה שווה את הכל – כל שקל שחסכנו על החתונה הלך ישירות לטיול המדהים שלנו ולפתיחה של (המשך) החיים המשותפים שלנו יחד.
אם הגעת לפה כדי לשקול חתונה זולה ומינימליסטית שכזאת לעצמך, יש סיכוי טוב מאוד שזה לגמרי מתאים לך. אני לרגע לא הייתי מחליפה את זה בחתונה "סטנדרטית" ואני כל כך שמחה שהיה לי גם אירוע מדהים ומרגש, וגם הוצאה כספית קטנה יותר.
אני אשמח לשמוע ממך בתגובות מה דעתך, איך היתה החתונה שלך אם התחתנת ועשית אירוע, ובכלל כל מה שבא לך לספר לי בנושא הזה.
המון אהבה לכולם!
25 Responses
היום, בדיעבד, הייתי עושה חתונה יותר מינימליסטית. התחתנו אי שם ב2012 אחרי שהיינו כבר כמעט 9 שנים ביחד. צברנו הרבה חברים כל אחד לחוד וביחד, פלוס המשפחה, פלוס החברים של ההורים… יצא שיש הרבה מוזמנים. היום הייתי חותכת ומצמצמת לחתונה הכי מינימליסטית שרק אפשר. מסכימה לגמרי שמידת האושר אין לה כל קשר לכמות המוזמנים, לא חשבתי את זה גם אז, הרציונל היה לכבד את המכרים ולהזמין אותם להיות חלק באושר שלנו. וזה לא שהיום לא הייתי רוצה שהם יהיו חלק, אבל מרגישה שזה היה יותר מעמיס אליי… בכלל בחיים אני הולכת ו"מתנמלסטת" 🙂 קיצור חפרתי, מזל טוב!
תודה עמית! מסכימה ממש לגבי הרצון לכבד את כולם. מבינה את זה. אבל הייתי אנוכית והיה חשוב לי לכבד בעיקר את אורי ואותי 🙂
אין על מינימליזם, ונשמע שזו הייתה חתונה נהדרת! מאמצת את הרעיונות שלך ❤
באמת היה ממש כיף!☺️
אני ממש, אבל ממש, סקרנית לדעת איזה שיר זה היה😅
והפוסט- מהמם כתמיד!! מעניין, מרתק וממכר✨
חחחח חוקי הפורמט אומרים שאת צריכה לתת ניחוש קודם 😎
ותודה רבה רבה!
כמה מרגש היה לראות את תמונת החתונה שלכם! פוסט מעולה, תודה (:
תודה יעלי!😍
אשמח למקום באזור השרו לחתונה קטנה 150 איש
מודה שלי זה פחות מתאים (לא שהייתה לי כזו חתונה גרנדיוזית..אבל קצת פחות מנימליסטית) ועדיין יש בזה משהו כל כך מרגש!
פוסט מעולה!
מזל טוב! תמונות מהממות, ופוסט מעולה ומלא מידע, תודה לך 🙂
תודה רבה מיכל!
מצאתי המון דמיון בין החתונה שלך לשלנו. גם אנחנו הגדרנו רמת קרבה עד בני דודים (המשפחות טיםה יותר גדולות וגם יש הרבה ילדים אז הגענו ל 100 איש כולל ילדים). גם לי היה חשוב שיהיה פשוט וגם שהאווירה תהיה קז'ואל (אפילו חא עשינו הושבה לפי מקומות), וגם היה טקס חילוני בשבת בצהריים. קצת מקנאה בכם שחשבתם על תמר זנדברג, אבל גיסתי עשתה עבודה נהדרת בהנחיית הטקס.
ולכמה הבדלים קטנים: אני לא הייתי מוכנה להתפשר על האוכל, כיוון שאני מדפחתי קרניבורים ואילו בן זוגי ורוב משפחתו צמחונים, הלכנו על קייטרינג לא כשר ומאוד איכותי. עד היום אורחים מדברים על האוכל שלנו. לי דיג'יי היה מיותר, אבל בן זוגי התעקש אז הלכנו על זה (וגם הוא התבלבל בשיר שבירת הכוס, אבל לא פאשלה נוראית…). אלו היו שני הספקים היחידים. לא רציתי צלם כי אני שונאת צילומי פוזות וחשבתי שיהיה נחמד שאורחים יצלמו ספונטנית בנייד וישלחו לנו (בסוף אחד האורחים התנדב מיזמתו לצלם עם מצלמה מקצועית). איםרתי וסירקתי את עצמי וזו הייתה בחירה טובה שקיצרה את ההתארגנות בבוקר.
גם אני קניתי שמלה בחנות רגילה, אבל לצערי היא כבר לא עולה עלי. אגב, אנחנו וויתרנו בכוונה על טבעות. טקס חילוני לחלוטין בלי קידושין, רק החלפת התחייבויות הדדיות.
אגב, כם אצלי השיקול ממש לא היה כסף, אלא שתהיה חוויה שתרגיש יותר שלנו
איזה פוסט מעניין! ממש נתת השראה ועשית לי חשק לצמצם את החתונה (העוד לא באופק) שלי ולעשות אותה כמה שיותר מינימליסטית. תודה ♥️
החתונה שלי עלתה 35 אלף שקלים שכן השקעתיבאולם ובמוסיקה וב צלם השמלה קניתי ב2000 שקלים שווה כל שקל איפור ותסרוקת אני בעצמי וכן הזמנות אני בעצמי נעליים השאלתי מגיסתי כל מה שיכולתי להשקיע לבד עשתי זאת 175 אנשים היהשווה
שלום לך מינימל אמא יקרה,
קראתי את הפוסט המרתק שלך.
ממש עושה לי חשק למינימליזם, הבית שלי עמוס חפצים, וכן, אני זורקת מדי פעם, אבל לא מספיק.
קראתי גם את הפוסט של החתונה המינימליסטית שלכם, ואז הגעתי למשפט: יש לציין שאנחנו לא דתיים.
למה היה חשוב לך לציין את זה?
חשבתי למשל, שאם אני אכתוב איזה מתכון לבקר או עוף טוב, האם אני אכתוב בתחילתו 'חשוב לי לאמר שאני לא טבעונית'? זה הרי לא קשור אלי..
או תארי לך איזה נוצרי שמבקר בישראל וכותב את רשמיו מהביקור, האם הוא יציין שאינו יהודי? זה הרי לא קשור אליו בכלל. הוא מקסימום יכתוב; אני נוצרי וביקרתי בישראל
יש פה איזה משהו עמוק בזה שציינת שאתם לא דתיים, זה כן קשור אליך ולכל ציינת אנחנו לא. יש לך קשר סמוי לדת, שאת כנראה לא מודעת אליו, אבל הוא קיים.
את קשורה לעם היהודי, בקשר של דורות (כנראה).
נשמתך היא נשמה יהודית, יש לך הרבה מצוות שאת מקיימת בלי להתכוונן שזה דת. הבלוג הזה שלך זה בטוח חסד ואהבת הזולת. הנשמה שלך קשורה מאד לדת, רק יש הרבה דברים שמסתירים לך את זה.
ואם כבר את עוסקת בכייף שיש במינימליזם, מציעה לך להכנס לאתר 'הדברות' ולהגיע גם לסיפוק רוחני עמוק.
בברכת' יהי שלום בחילך, שלווה בארמנותיך'
חיה.
גם לי זה הריח הדגשה מיותרת…
אבל עם המשך הסיפור על תמר זנברג זה מובן מאוד למה אפי כתבה על זה…
בכל מקרה אתר הידברות אכן מעניין… ללא קשר לדת…
אני קורא שם סתם תוכן מעניין…. בלי שיקפוץ לי כל הזמן פוליטיקה וחדשות….
תודה ניר, אכן כמו שכתבתי לחיה – ההמשך מבהיר למה כתבתי את זה. 🙂
שנה טובה 🙂
היי חיה, תודה על המחמאות.
שימי לב שלא ציינתי שאנחנו לא דתיים, ציינתי שזאת לא היתה חתונה דתית.
הסיבה שציינתי את זה רשומה בהמשך הפסקה, את מוזמנת לקרוא שוב מדוע בחרתי לציין את זה.
שנה טובה!
37000 ש"ח ל60 איש זה ממש יקר, זה יוצא 616 ש"ח לאדם
זאת אחת החתונות היקרות שנתקלתי בהן.
אני התחתנתי ב2012 עם 300 מוזמנים ושילמתי 100000 ש"ח שזה יוצא כמעט חצי מחיר לאדם ולכן הרבה יותר קל לכסות עם המתנות.
אמנם החתונה מנימליסטית אך המחיר ממש גבוה.
קודם כל העיקר שנהנית ואת מרוצה! 🙂
המחיר לאדם הוא שיקול פחות רלוונטי, זה ברור שככל שמזמינים יותר אנשים המחיר לאדם יורד, אבל בפועל נגררים להוצאות נלוות ובסוף החתונה יוצאת יותר גם יותר יקרה (ולראייה שילמת כמעט פי שלוש מאיתנו, בדיוק כמו שמפורט בפוסט.
תודה על התגובה!
בתור אחת שהתחתנה ברבנות ואחר כך עשתה מסיבה לאורחים קרובי כ-70 איש לפני 26 שנה, מכימה לחלוטין עם הגישה הנ"ל, גם הבת שלי עומדת להתחתן, לערוך את המסיבה והטקס נישואין במסעדה לכ100 איש בלבד, מזמינה שמלה בשיין וכו'.
יש לי שאלה אם מישהו יודע לעזור…הבת שלי מחפשת חופה בזול ובכל מקום בגוגל מציעים חופה בכ-2000 ש"ח. מישהו יודע איפה אפשר להוזיל את זה?
אני מאמצת את כל ההמלצות, מקווה לעמוד בכל מסגרת התקציב
אני מבינה שמגיע לך מזל טוב 🙂 בשעה טובה! ❤️
גם אנחנו באנו בגישה שמיותר לשלם שנים בשביל אירוע של ערב אחד, אז הזמנו רק מעגלים קרובים והגענו בדיוק ל- 100 איש. קיימנו את האירוע במסעדה על חוף ימה של תל-אביב (230 ש"ח למנה ביום חמישי בערב בקיץ 2013).
בגדי החתן נקנו באחת הרשתות, אני קניתי שמלה לבנה אחת בחנות בגדים עם מחירים נוחים, שמלה שנייה תפרה לי תופרת לפי הזמנה וסה"כ עם הנעליים (קניתי סנדל אלגנטי אבל בטבע נאות – שלא אסבול יום שלם) – שילמנו לא יותר מ- 1000 ש"ח.
את ההזמנות, התספורות, התסרוקת, טיפולי היופי והאיפור עשינו אצל בעלי מקצוע מקומיים מומלצים, או כאלה שכבר היכרנו (מהקריות).
גם לצלם הגענו דרך המלצה של חברים, ואיתו עשינו יום צילומים, ביום החתונה עצמו, כל הדרך מהצפון ועד ת"א, כך שהוא גם היה הנהג…
הזמנו חדר במלון צמוד למסעדה כך שיכולנו (גם הצלם) לנוח, להתרענן לקראת האירוע ולישון שם לאחר מכן (בלי הצלם הפעם 😉).
על המוסיקה הייתה שלישייה של קלידן, סקסופוניסט וכנר שניגנו פלייליסט שבחרנו.
(והאורחים, רובם מבוגרים יחסית, אמרו ש"סופסוף אפשר היה לקשקש באירוע, ובלי לקרוע את עור התוף").
לקראת רגע שבירת הכוס המלצרים חילקו בלון לבן לכל אורח שהופרחו לשמיים בדיוק בזמן.
ועל הכל – כולל המתנות לאורחים, עוגת החתונה, הדקורציה על השולחנות ובכניסה למסעדה (על טהרת ה- DIY וחנויות הסטוק למיניהן) וכל פרט נוסף – שילמנו 40,000 ש"ח.