השנה המינימליסטית שלי – סיכום שנת 2020

קשה להאמין שהגיע הזמן להגיד את זה, אבל 2020 הגיעה לסיומה.

בסוף כל שנה אני מאוד אוהבת להסתכל אחורה, ולראות איך היתה השנה שלי. אני בדר"כ לא מגדירה לעצמי מטרות לכל שנה, אבל אני כן אוהבת להסתכל על כל השנה, לראות מה עשיתי ולרשום לעצמי את כל הדברים הטובים שקרו במהלך השנה.

לרוב אני כותבת את זה ביומן האישי שלי, זה שכתוב בנייר. אבל השנה נפתחה בפניי הפלטפורמה הנפלאה של הבלוג, וחשבתי שזה יהיה רעיון נחמד מאוד לשתף אתכם הקוראים בשנה שלי, מנקודת מבט מינימליסטית כמובן.

אני כבר אתחיל ואומר ש-2020 היתה שנה לא פחות ממטורפת עבורי!

כמובן שהיא היתה מטורפת והזויה עבור כל העולם, וגם קשה מאוד לכל העולם. אבל עבורי זאת היתה אחת השנים היותר משמעותיות בחיי, כשבראש ובראשונה פתיחת הבלוג היתה נקודת מפנה עבורי בחיים, כזו שהובילה אחר כך ליציאה לעצמאות ופתיחת עסק משלי, ובגדול – הפכה את עולמי.

איזה דברים קרו לי השנה?

פתחתי בלוג

בינואר 2020, עוד כשקורונה היתה משהו רחוק שבקושי שמענו עליו בטוויטר וחשבנו שבחיים לא יגיע לכאן, החלטתי לפתוח את הבלוג הזה, מינימל אמא.

פה ושם ברשת יצא לי לספר את הסיפור שלי ואיך הגעתי לפתיחת הבלוג. כאן בבלוג סיפרתי את סיפור המינימליזם שלי, אבל אני לא חושבת שאי פעם סיפרתי את הסיפור הרחב יותר שלי. או בקיצור איך התגלגלתי לכאן.

ב2014 סיימתי תואר ראשון במדעי ההתנהגות. למדתי בבאר שבע, ואלה היו שנים מדהימות. אחרי התואר די מהר הגעתי לעבודה הראשונה שלי בתור מקדמת אתרים ואנליסטית בחברת שיווק דיגיטלי. אם המשפט האחרון נשמע לך כמו סינית, אז בגדול עזרתי לאתרים להתקדם בתוצאות החיפוש של גוגל.

נהניתי מאוד מהתחום הזה והמשכתי בו, עד שהגענו להחלטה שאנחנו רוצים לעבור ולגדל את הילדים שלנו באילת. אני אילתית במקור, וידעתי שתהיה לנו כאן איכות חיים גבוהה מאוד.

כשהגעתי לכאן הבנתי שאני עושה פשרה מקצועית, ידעתי שאני לא רוצה להיות עצמאית ושחברות שיווק מהמרכז לא ירצו עובדת מאילת (זה אולי השתנה בעקבות הקורונה), אבל היה לי חשוב להאט את סגנון החיים שלי.

אז פניתי לאפיקים אחרים – הוצאתי תעודת הוראה, חשבתי לחזור אולי לתואר שני בפסיכולוגיה, ניסיתי ללמד בתיכון, ואפילו הייתי גננת לחינוך מיוחד. כל תחום החינוך היה מאוד מעניין וסוחף, אבל בסופו של דבר לא מצאתי את עצמי שם. אז מצאתי את עצמי יושבת בבית ללא עבודה, הקטן שלי בדיוק נכנס למסגרת, ואני ישבתי בספה וחיכיתי לפתרון.

במקביל, הרצון לכתוב בלוג התחיל כדגדוג קטן, והפך למשהו שממש בער בי. לא יודעת למה אפילו, אבל ככל שחשבתי על זה יותר – רציתי את זה יותר.

זה דרש ממני המון אומץ. לדמיין. להתחיל. לעשות. הייתי במקום לא מאוד קל ולא היתה לי הרבה אמונה בעצמי. אבל משהו בי גרם לי לעשות את זה בכל זאת. והכרזתי על 2020 כ"שנת האומץ" שלי.

בהתחלה אפילו לא תכננתי לכתוב על מינימליזם, קניתי כתובת לבלוג בשם Tivonima.co.il וחשבתי לכתוב על הורות טבעונית. הלכתי די רחוק עם הרעיון הזה ואפילו כבר כתבתי כמה פוסטים לבלוג ההוא.

אבל כמה חודשים קודם פתחתי את קבוצת הפייסבוק "המשפחה המינימליסטית", והבנתי שיש לי כל כך הרבה מה להגיד על מינימליזם, שזה חייב להיות זה.

ואז זה קרה.

הבלוג ב-2020

התחלתי לבנות את הבלוג, בניתי אותו לגמרי בעצמי וכל כך נהניתי מהתהליך! זה תענוג להוציא לפועל משהו שרק דמיינת קודם.

נהניתי לבנות אותו, נהניתי לכתוב את הפוסטים ולהוציא את הרעיונות שלי החוצה לטקסט. אחר כך – נהניתי להפיץ את הבלוג ולקרוא את התגובות של אנשים. ולאט לאט התחלתי לקבל תגובות כל כך מדהימות – של אנשים שהשפעתי עליהם באמת, שקיבלו ממני השראה ובאמת עשו שינוי! בזכותי. זה בלתי נתפס. באמת.

ופתאום שמתי לב שאני גם מאוד נהנית מכל המסביב – בעצם נכנסתי שוב לעולם הישן שלי, עולם הדיגיטל.

והחלטתי להגיד כן לעוד הרפתקה – העסק שלי. עליו ארחיב בהמשך.

השנה המינימליסטית שלי בבלוג

כמות מול איכות

פתחתי את הבלוג בקול תרועה, והתחלתי לפרסם פוסטים בתדירות גבוהה.

בחודשיו הראשונים של הבלוג פרסמתי פוסט מושקע כל שבוע, וניוזלטר ייחודי ומושקע עוד יותר אחת לשבועיים. עם הזמן ופרוץ הסגר הראשון, היכולת שלי לעמוד בזה ירדה, והתחלתי פוסט לפרסם אחת לשבועיים, וניוזלטר אחת לחודש.

הבלוג צבר תאוצה וקהל עוקבים שנהנה ממני וחיכה לפוסטים החדשים שלי. קיבלתי תגובות כל כך חיוביות והייתי מלאה במוטיבציה!

כמו שסיפרתי, בימיו הראשונים של הבלוג לא היתה לי עבודה עדיין. אבל כשהתחלתי לעבוד ולהיות עמוסה בפרויקטים, כמובן שגם הזמן שהצלחתי להקדיש לבלוג ירד מעט, והיום אני עומדת על פוסט אחת לחודש.

לא אשקר, זאת לא תדירות אופטימלית מבחינתי. אבל כמו תמיד – אני משתדלת להיות רכה עם עצמי. אני יודעת שאני מעדיפה לפרסם פחות פוסטים, ולדעת שכל פוסט הוא מושקע ומדויק, מאשר לפרסם יותר פוסטים ולהתפשר על האיכות.

היום אני במקום שבו אני מאמינה שאם אוכל להמשיך לפרסם פוסט מושקע ואיכותי אחת לחודש, גם הקוראים שלי ימשיכו להעריך את הבלוג. ואני מקווה מאוד שלא אתבדה!

פתחתי עסק

הרבה אנשים שואלים אותי אם אני מרוויחה מהבלוג הזה. ואני גם מקבלת מדי פעם הצעות עסקיות שקשורות בבלוג, ופניות מאנשים שרוצים שאעזור להם בתשלום להיכנס לעולם הזה. זה מהמם בעיניי שבלוגים היום נתפסים כעסק לכל דבר, אבל האמת היא שלא, אני לא מרוויחה מהבלוג הזה.

אני לא פוסלת אפשרות עתידית להרוויח באופן כלשהו מהעולם הזה, אבל זאת ממש לא המטרה שלי, ולא המיקוד שלי בשום צורה. ליווי לחיים מינימליסטיים נשמע לי כמו משהו לא מאוד מינימליסטי, ובאופן כללי מצחיק אותי כשמציעים לי לסקור מוצר בבלוג. אני יכולה להבין את ההגיון, ואפילו יצא לי להמליץ בעבר על החיתולים הרב פעמיים שאני אוהבת. אבל בגדול חשוב לי לשמור על המרחב הזה ככזה שלא מדבר על מוצרים.

לדעתי לרוב האנשים יש הרבה יותר ממה שהם צריכים, ואני רוצה לעודד אנשים לקנות פחות, להוציא יותר דברים מהבית, ולא להיות עוד מקום שמתזכר אנשים על מוצר כזה או אחר.

מוזמנים לקרוא קצת מה אני חושבת על למה אנחנו קונים דברים שאנחנו לא צריכים?

כמו שאמרתי, כל כך נהניתי מההקמה של הבלוג וההתעסקות בו, שהחלטתי שדווקא זה המקום שלי.

פתחתי עסק לבניית אתרים, ובמובן מסוים הרגשתי שחזרתי הביתה. אמנם הפעם הגעתי מזווית שונה, של בונת אתרים ולא מקדמת אתרים, אבל העולם הוא אותו עולם. וזה הרגיש לי נעים.

כשעזבתי את העבודה שלי מאוד לא רציתי להיות עצמאית. זה אף פעם לא עניין אותי, ואפילו הרגיש לי מפחיד. אבל עם הכניסה לעולם הבלוגים, התחלתי להכיר יותר ויותר אנשים עצמאיים, הפיד שלי בפייסבוק התמלא בבעלי עסקים, ופתאום זה הרגיש לי ממש הגיוני ונורמלי לפתוח עסק.

ופתאום מצאתי את עצמי נהנית לא רק מהעבודה עצמה אלא גם מכל המסביב – שיווק העסק, ניהול העסק והלקוחות. בקיצור, להיות בעלת עסק פתאום ממש מתאים לי עכשיו.

זה כיף לגדול ולהשתנות וללמוד, ואני מודה לכל התהליך שעזר לי להבין מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה. או לפחות בשנים הקרובות. 😉

אם סקרנתי ובא לך להציץ, אני משאירה לך קישור לאתר של העסק שלי, וגם לעמוד הפייסבוק של העסק, אשמח לפרגון בלייק. (ולמינימל אמא כבר עשית לייק בפייסבוק?)

קניתי בית

ונעבור לקניה שהיא על פניה הכי לא מינימליסטית, הקניה של השנה.

אחרי שעברנו לאילת, עברנו לבית יחסית גדול. היה בו חדר להורים, חדר לילדים, משרד לאורי שעובד מהבית, וחדר שהיה חדר אורחים וחדר משחקים. בגלל שעברנו לאילת, יצא לנו לארח באמת לא מעט חברים ומשפחה. בעיקר בתקופת הקיץ החדר הזה היה מאוכלס לא מעט.

מאחר והגענו מתל אביב, אפשר להגיד שדי הסתנוורנו מהמחירים. הדירה הענקית ההיא עלתה לנו כשני שליש משכר הדירה ששילמנו בתל אביב על דירת 2.5 חדרים. ככה שזה הרגיש לנו הגיוני.

המחירים לקניית בית של 5 חדרים לא היו משהו שיכולנו להרשות לעצמנו, ופשוט החלטנו להמשיך בשכירות, או שלא החלטנו ופשוט המשכנו. ואתם יודעים, לבתים יש נטיה להתמלא בחפצים. ובגלל שזה לא מפריע לנו, זה לא מורגש.

אבל ככל שהתעמקתי יותר ויותר במינימליזם, הבית התרוקן, מקומות האחסון התפנו, ופתאום הבנתי שאני משלמת על המון שטח שאני בכלל לא משתמשת בו רוב הזמן. החלטנו לחפש דירת ארבעה חדרים ולחסוך את הכסף. איפושהו בדרך הבנו שבעצם אנחנו גם יכולים עכשיו להרשות לעצמנו לקנות בית.

סלון מינימליסטי

וכך עשינו.

מצאנו דירת ארבעה חדרים חמודה, היום הילדים ישנים באותו חדר יחד עם הצעצועים שלהם, וזה עובד מצוין. לא חסר לי עוד מקום בכלל, וכשיגיעו אורחים נהיה יצירתיים.

זאת בטוח לא הדירה שנגור בה כל חיינו, החדר של הילדים קצת קטן וכשהם יגדלו זה יהיה פחות הגיוני, אבל אנחנו שמחים להיות בעלי בית ולא להיות תלויים יותר בבעלי דירה שמנחיתים עלינו גחמות כאלה ואחרות.

וגם כאן – תודות למינימליזם הבנתי שרק בגלל שאני יכולה להרשות לעצמי בית גדול, לא אומר שזה מה שיעשה לי טוב ושזה מה שאני צריכה לעשות.

אז כביכול מדובר בקניה ענקית, ואולי לא כל כך מינימליסטית. אבל האמת היא, שזאת בדיוק הסיבה שאני עושה את כל זה – כדי להגיע למטרות שלי ולהיות מסוגלת להתרכז במה שחשוב לי. כל כך הרבה שנים שקלנו לקנות בית וזה תמיד ירד מהפרק מכל מיני סיבות. רק הודות למיקוד של המינימליזם הצלחנו סוף סוף להגשים את השאיפה הזאת.

קניות לבית

בדרך כלל כשמדמיינים מעבר דירה מדמיינים הרבה הוצאות. אז אני שמחה לציין שחוץ מההוצאות הרגילות של הובלה, סיוד הדירה ומעט השלמות, הצלחנו לעשות את המעבר כמעט ללא קניות נוספות.

את הדברים שהיו חסרים בבית השלמנו, קנינו מדיח, מיקרו וכיריים. וחוץ מזה לא היה לנו צורך בשום דבר אחר.

זה לא הבית המעוצב ביותר בעולם. יותר נכון הוא די ריק ולא מעוצב, כי אין לי סבלנות וזמן להתעסק בזה. אבל הנה, עברנו דירה בלי לקנות כמעט כלום.

אני יודעת שלהרבה אנשים חסרות תמונות על הקירות, ואין לי שום דבר נגד זה. אם מישהי תגיע לכאן ותתלה לי תמונות בלי שאני אצטרך לבחור, אני כנראה מאוד אשמח. אבל האמת היא שאני ממש לא מרגישה את הצורך כרגע. אני בבית שלי, עם המשפחה שלי, ועם כל החפצים שלי שאני כן צריכה. הכל כל כך מדויק ונכון לי, שלא חסר לי כלום.

במהלך השנה פרסמתי סיור בבית המינימליסטי שלי, זה שעזבנו. ואם יהיה ביקוש אשמח גם לפרסם סיור בבית הנוכחי.

קניות לבית מינימליסטי

תודה

אין סיכוי שאסכם את השנה הזאת בלי להגיד תודה!

תודה לכם, הקוראים הנהדרים והנהדרות של הבלוג שלי. שמגיבים לי, מפתחים איתי דיונים, מתכתבים איתי בניוזלטר, משתתפים בקבוצת הפייסבוק, או רק קוראים ונהנים מהבלוג והפוסטים.

אני לא אפסיק להגיד את זה, כי זאת האמת הכי חזקה שלי – הפלטפורמה הזאת והבמה הזאת היא זכות אדירה בשבילי. זה כבוד גדול להבין כמה אנשים קוראים ונתרמים מהתכנים שלי, ואני מלאת הערכה לכך.


אני מקווה שנהנית להציץ בסיכום השנה שלי, ואם יש לך תובנות ובקשות בשבילי על תכנים שהיית רוצה לראות ב-2021 אני תמיד שמחה לשמוע!

ומה לגבי מטרות ל-2021? יכולה לומר בכנות שמה שהכי ישמח אותי בעוד שנה מהיום, יהיה לשבת שוב ולכתוב את סיכום השנה שלי בבלוג. 🤗

שנה טובה! ושפויה אמן.

הרשמה לניוזלטר:

16 תגובות

  1. מענינת כתמיד,תתחדשו על הבית!
    אשמח לסיור השראתי,מתגעגעת לקירות ריקים …זה בהחלט נותן שקט בעיניים.
    שבוע נפלא ושנה אזרחית קלילה ונטולת נגיפים

    1. תודה רבה מיכל! בא לי באמת לעשות סיור כזה ואני מקווה שיהיה מספיק עניין.
      שתהיה שנה נהדרת!💞

  2. מדהימה!!! שואבת ממך המון השראה!!! שתהיה שנת 2021 נהדרת עבורך

  3. מאושרת שהייתי חלק מ2020 שלך. היה ממש כיף לקרוא על כל הדרך שלך עד לרגע הזה, אל תפסיקי לכתוב לעולם!

  4. תודה ענקית. נהנת תמיד לקרא את מה שאת כותבת, ובהחלט מעריכה את החשיפה והכנות הזו שלך שנותנת לי קו מחשבה, השראה והנאה. שתהא שנה 2021 מהנה מלאת בריאות ושמחה לך למשפחתך ולכולם

    1. המון תודה אירית, איזה כיף לקרוא. מאחלת גם לך שנת 2021 מדהימה ומיוחדת. 💓

  5. נותנת המון השראה כהרגלך. הבלוג היחיד שאני עוקבת אחריו ובטוחה שאמשיך.

    שתהיה 2021 מהממת והמון בהצלחה בהמשך!

  6. איזה כיף של סיכום שנה וכמה הצלחות.
    שמחה על הבלוג שלך שקיים ומפיץ טוב בעולם וגם שהפגיש ביננו. זכיתי.
    המון הצלחה בהמשך!

    1. תודה רבה מיה! חיממת לי את הלב. 🤗
      איזה כיף שנפגשנו, והמון בהצלחה לשתינו!

  7. את פשוט מהממת!!
    כיף לקרוא את הפוסטים שלך ואת השיתוף בתמונות. תענוג לראות בית רגיל וחם ולא בהכרח בית מעוצב עם זוויות צילום מתוחכמות. אני מנסה לצמצם. כל הזמן. אבל גיליתי שעם 6 ילדים מהממים ודעתניים תודה לאל- לא תמיד מצליחים לשלוט בכל אז אני לומדת גם להרפות כשצריך..

    1. תודה תודה תודה!
      אכן, מותר וכדאי לנו גם להרפות ולגלות רכות כלפי עצמנו ואחרים. בטח עם 6 ילדים אני לא צריכה להגיד לך את זה 😂
      💞

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצה עוד מינימליזם?

כדאי להירשם לניוזלטר. אני שולחת עדכון אחת לחודש.

רוצה עוד מינימליזם?

כדאי להירשם לניוזלטר!

אני שולחת עדכון אחת לחודש.